מעמד הביניים
English: Middle class

מעמד הביניים (או המעמד הבינוני) הוא מונח במדעי החברה המתאר קבוצה חברתית וכלכלית של אנשים בעלי יכולת כלכלית סבירה, אשר אינם בעלי השפעה או עושר יוצאי דופן או ניכרים לעין.

ההגדרה המצמצמת של מעמד הביניים על פי משקי בית שהכנסתם ברוטו נעה בין 75% ל-125% מההכנסה הממוצעת. לפי אופן חישוב מקובל אחר, מעמד הביניים מוגדר על פי משקי בית שהכנסתם נעה בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית (קו ההכנסה שמחצית מהשכירים משתכרים מעליו ומחצית משתכרים מתחתיו). בישראל 2010 כוללת קבוצה זו את משקי הבית מן העשירון הרביעי עד השביעי, כשליש מהאוכלוסייה.

ההגדרה המרחיבה של מעמד הביניים נובעת מחלוקה של אוכלוסייה לפי מעמדות סוציו-אקונומיים. חלוקה זו מבחינה בין מעמד גבוה (למשל 1% העשירים), ומעמד הפועלים, כשבתווך נמצא מעמד הביניים. חלוקה זו מגדירה את החלוקה המצמצמת כ"מעמד בינוני-נמוך".

מעמד הביניים הוא המעמד עליו מתבססת החברה המתועשת. התושבים במעמד זה הם, בדרך כלל, העובדים המאיישים את מרבית המערכות במגזר העסקי והציבורי, והם גם הצרכנים העיקריים של מוצרי הצריכה השונים בשוק. בסוציולוגיה המרקסיסטית, לעומת זאת, משמש הביטוי "מעמד הביניים" ככינוי למעמד בעלי הרכוש הבורגנים, המתפרנסים מבעלות על עסקים, מניהול וממקצועות חופשיים, בניגוד לפרולטריון - מעמד עובדי-השכר המתפרנס מעבודת כפיים.