מצב צבירה

שלושת מצבי הצבירה של החומר, הנפוצים על פני כדור הארץ. מצבי צבירה נוספים קיימים, וחלקם נפוצים ביקום הרבה יותר.

מצב צבירה של חומר הוא אחד מהמצבים או הפאזות הבסיסיים והעיקריים של החומר, שניתן להבדיל ביניהם באופן אינטואיטיבי. לחומר ארבעה מצבי צבירה הניתנים לצפייה בחיי היום-יום והם: מוצק, נוזל, גז ופלזמה. קיימות פאזות רבות נוספות לחומרים שונים, ולעיתים כדי להבדיל ביניהן נדרשים ידע וכלים מתאימים.

חומר יעבור ממצב צבירה אחד לשני בטמפרטורה מסוימת, הנקראת טמפרטורת מעבר. טמפרטורות המעבר שונות עבור כל חומר. עקב החשיבות הרבה של מצבי הצבירה והמעברים ביניהם בחיי היום-יום, לכל מעבר מצב צבירה שם ייחודי: מעבר ממוצק לנוזל נקרא התכה (ולא "המסה" כפי שנקרא בשפת היום-יום), מעבר מנוזל לגז נקרא התאיידות. מעבר מגז לפלזמה נקרא יינון. גם למעברים ההפוכים שם ייחודי: מעבר מפלאזמה לגז נקרא רקומבינציה, מעבר מגז לנוזל נקרא התעבות, ומעבר מנוזל למוצק נקרא הקפאה או התמצקות.

טמפרטורת המעבר תלויה גם בסוג החומר אך גם בלחץ. בדרך כלל לחץ גבוה יותר יעלה את טמפרטורת המעבר, אך לא תמיד. דוגמה בולטת למקרה ההפוך היא התכה של מים. את הקשר בין מצבי הצבירה השונים, לחץ וטמפרטורה אפשר לצייר בדיאגרמת פאזות.

לא כל החומרים מופיעים בכל מצבי הצבירה, לדוגמה: פחמן-דו-חמצני, בלחץ אטמוספירי רגיל, עובר היישר ממצב מוצק למצב גז, ללא מעבר דרך פאזת הנוזל.מים כדוגמה, הם חומר המסוגל להיות בכל ארבעת מצבי הצבירה.