מרד החשמונאים

  • מרד החשמונאים
    תאריך התחלה: 167 לפנה"ס
    תאריך סיום: 160 לפנה"ס
    משך הסכסוך: כ־7 שנים
    מקום: ארץ ישראל
    עילה: גזירות השמד שהטיל אנטיוכוס
    תוצאה: אוטונומיה יהודית בארץ ישראל, שממנה צמחה ממלכת החשמונאים
    שינויים בטריטוריות: אין שינויים טריטוריאליים, אך הוכשרה הקרקע לניתוק ארץ ישראל מהשלטון הסלאוקי
    הצדדים הלוחמים

    הממלכה הסלאוקית
    מתייוונים

    יהודים

    מפקדים

    אנטיוכוס הרביעי
    אנטיוכוס החמישי
    דמטריוס הראשון

    מתתיהו הכהן
    יהודה המכבי
    יונתן הוופסי

    כוחות

    עד 20,000 רגלים 2,000 פרשים וכמה עשרות פילים* מצבא הממלכה, מיליציה של מתייוונים ובעלי ברית מקומיים**

    על פי ספר מקבים בין 3,000 ל-11,000. לפי רוב החוקרים 10,000-15,000 אלף רגלים, מעט פרשים**

    אבידות

    אין נתונים

    אין נתונים

    *הפילים לקחו חלק רק בקרב בית זכריה
    **לפירוט אודות מספרי החיילים בשני הצדדים ראו בפרק הצדדים הלוחמים

    מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. לצד מאבק נגד הכיבוש, נגד גזירות אנטיוכוס ולמען עצמאות דתית ומדינית, היה המרד מאבק על דמותה של החברה היהודית בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. מצד אחד מרבית העם, נאמני המסורת, ומהצד השני אליטה מתייוונת, שמטרתה הייתה להנהיג שינויים מרחיקי לכת באופייה של החברה היהודית, בחסות השלטון ההלניסטי.

    המרד ידע עליות ומורדות בשדה הקרב ובזירה המדינית הבינלאומית. האימפריה הסלאוקית, אף שהצליחה לזמן קצר לשוב ולהשתלט צבאית על יהודה עד תבוסתו של בקכידס בידי יונתן הוופסי (157 לפנה"ס), נחלשה מאוד בעקבות כל האירועים שהתרחשו במקביל, וכתוצאה מהם לא מימשה את ריבונותה המלאה על יהודה. יתרה מכך, לאחר המרד החל תהליך איטי של ניתוק יהודה מהאימפריה הסלאוקית. בתחילה זכו היהודים באוטונומיה ולאחר מכן ביססו ממלכה עצמאית בארץ ישראל.

    שם המרד נגזר משמה של משפחת החשמונאים שהנהיגה אותו וברבות הימים הצמיחה מתוכה שושלת ששלטה בארץ ישראל. לזכר הצלחת המרד תוך ניצחון המעטים מול הרבים, טיהור בית המקדש השני וחידוש הפולחן הדתי במסגרת עצמאות מדינית בארץ, נקבע במסורת היהודית חג החנוכה.

  • רקע
  • טקטיקה ואסטרטגיה
  • הצדדים הלוחמים
  • זירת המרד
  • מהלך המרד
  • תוצאות המרד
  • השלכות המרד על היהדות
  • יצוגי המרד בתרבות וביצירה היהודית
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

מרד החשמונאים
תאריך התחלה: 167 לפנה"ס
תאריך סיום: 160 לפנה"ס
משך הסכסוך: כ־7 שנים
מקום: ארץ ישראל
עילה: גזירות השמד שהטיל אנטיוכוס
תוצאה: אוטונומיה יהודית בארץ ישראל, שממנה צמחה ממלכת החשמונאים
שינויים בטריטוריות: אין שינויים טריטוריאליים, אך הוכשרה הקרקע לניתוק ארץ ישראל מהשלטון הסלאוקי
הצדדים הלוחמים

יהודים

מפקדים
כוחות

עד 20,000 רגלים 2,000 פרשים וכמה עשרות פילים* מצבא הממלכה, מיליציה של מתייוונים ובעלי ברית מקומיים**

על פי ספר מקבים בין 3,000 ל-11,000. לפי רוב החוקרים 10,000-15,000 אלף רגלים, מעט פרשים**

אבידות

אין נתונים

אין נתונים

*הפילים לקחו חלק רק בקרב בית זכריה
**לפירוט אודות מספרי החיילים בשני הצדדים ראו בפרק הצדדים הלוחמים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. לצד מאבק נגד הכיבוש, נגד גזירות אנטיוכוס ולמען עצמאות דתית ומדינית, היה המרד מאבק על דמותה של החברה היהודית בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. מצד אחד מרבית העם, נאמני המסורת, ומהצד השני אליטה מתייוונת, שמטרתה הייתה להנהיג שינויים מרחיקי לכת באופייה של החברה היהודית, בחסות השלטון ההלניסטי.

המרד ידע עליות ומורדות בשדה הקרב ובזירה המדינית הבינלאומית. האימפריה הסלאוקית, אף שהצליחה לזמן קצר לשוב ולהשתלט צבאית על יהודה עד תבוסתו של בקכידס בידי יונתן הוופסי (157 לפנה"ס), נחלשה מאוד בעקבות כל האירועים שהתרחשו במקביל, וכתוצאה מהם לא מימשה את ריבונותה המלאה על יהודה. יתרה מכך, לאחר המרד החל תהליך איטי של ניתוק יהודה מהאימפריה הסלאוקית. בתחילה זכו היהודים באוטונומיה ולאחר מכן ביססו ממלכה עצמאית בארץ ישראל.

שם המרד נגזר משמה של משפחת החשמונאים שהנהיגה אותו וברבות הימים הצמיחה מתוכה שושלת ששלטה בארץ ישראל. לזכר הצלחת המרד תוך ניצחון המעטים מול הרבים, טיהור בית המקדש השני וחידוש הפולחן הדתי במסגרת עצמאות מדינית בארץ, נקבע במסורת היהודית חג החנוכה.