משטר נשיאותי

משטר נשיאותי הוא שיטת משטר שבה בוחר הציבור את ראש הרשות המבצעת באופן בלתי תלוי בבחירתו את הרשות המחוקקת. הבחירות לנשיאות הן בדרך כלל בחירות ישירות, אך הן עשויות להיות גם עקיפות, כמו בארצות הברית, שם נבחר הנשיא על ידי חבר האלקטורים. במדינות בעלות משטר נשיאותי מכונה ראש הרשות המבצעת "נשיא", והוא משמש במקביל גם כראש המדינה. הנשיא אינו זקוק לרוב בפרלמנט כדי להיבחר או כדי להמשיך לכהן, והפרלמנט יכול להדיחו רק בהליך פרוצדורלי מיוחד הדורש רוב מיוחס ועקב עילות מסוימות.

במשטר הנשיאותי ממנה הנשיא את השרים והם כפופים לו ישירות. אחד המאפיינים העיקריים במשטר הנשיאותי הוא עיקרון הפרדת הרשויות. אין זיקה תפקודית בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת. הנשיא יכול להטיל וטו על חקיקה של הפרלמנט אולם הפרלמנט יכול לעקוף את הווטו ברוב מיוחד של חברים. לרוב במשטר נשיאותי ישנה חוקה, בשל היקף הסמכויות הרחב שראש הרשות המבצעת נהנה ממנו, לכן תפקידה של החוקה הוא הגבלת כוחו של הנשיא. ללא מנגנונים של איזונים ובלמים וללא רשות שופטת בעלת עצמה שתגן על החוקה, עלול המשטר הנשיאותי להפוך למשטר דיקטטורי.