משפט השוואתי

  • משפט השוואתי (המכונה גם משפט משווה) הוא תחום בחקר המשפט המשווה בין שיטות משפט וחוקים במקומות או בזמנים שונים, ובין מטרותיו תיעוד היסטורי, לימוד על טיבו של משפט תקדימי (כגון המשפט המקובל), מציאת השיטה היעילה יותר ועוד.

    ישנם שני סוגים של משפט השוואתי:

    • משפט השוואתי אופקי (מאוזן) – עוסק בהשוואה בין שתי שיטות משפט המתקיימות בו-זמנית במקומות שונים, למשל המשפט הישראלי לעומת המשפט האמריקני. מקל במציאת פתרונות/הסדרים שנמצאו כבר בשיטות משפט אחרות.
    • משפט השוואתי אנכי – עוסק בהיסטוריה של המשפט והתפתחויות לאורך השנים בשיטת משפט נתונה, או בין שיטות משפט הנובעות זו מזו.

    שתי שיטות המשפט הבולטות ביותר בעולם הן:

    civil law - דומיננטית מאוד בעולם (נקרא גם המשפט הקונטיננטלי) כדוגמת צרפת.

    commom law - דומיננטית בעיקר בארצות הברית, אנגליה והקולוניות.


    כאשר אנו יודעים את שם שיטת המשפט הנוהגת דבר זה אומר לנו רבות על המדינה:

    • מבחינה דסקריפטיבית: הבנת העולם באמצעות שתי מילים והמשמעויות הנובעות מכך.
    • מבחינה אנאליטית: הבנת היחסים בין זהויות משפטיות וזהויות לא משפטיות.
    • מבחינה נורמטיבית: האם ניתן "לשתול" כללים ונורמות בין משפחות דומות.
  • מקורות משפטיים אפשריים
  • היבטים
  • בישראל
  • התפתחות
  • קישורים חיצוניים

משפט השוואתי (המכונה גם משפט משווה) הוא תחום בחקר המשפט המשווה בין שיטות משפט וחוקים במקומות או בזמנים שונים, ובין מטרותיו תיעוד היסטורי, לימוד על טיבו של משפט תקדימי (כגון המשפט המקובל), מציאת השיטה היעילה יותר ועוד.

ישנם שני סוגים של משפט השוואתי:

  • משפט השוואתי אופקי (מאוזן) – עוסק בהשוואה בין שתי שיטות משפט המתקיימות בו-זמנית במקומות שונים, למשל המשפט הישראלי לעומת המשפט האמריקני. מקל במציאת פתרונות/הסדרים שנמצאו כבר בשיטות משפט אחרות.
  • משפט השוואתי אנכי – עוסק בהיסטוריה של המשפט והתפתחויות לאורך השנים בשיטת משפט נתונה, או בין שיטות משפט הנובעות זו מזו.

שתי שיטות המשפט הבולטות ביותר בעולם הן:

Civil law - דומיננטית מאוד בעולם (נקרא גם המשפט הקונטיננטלי) כדוגמת צרפת.

Commom law - דומיננטית בעיקר בארצות הברית, אנגליה והקולוניות.


כאשר אנו יודעים את שם שיטת המשפט הנוהגת דבר זה אומר לנו רבות על המדינה:

  • מבחינה דסקריפטיבית: הבנת העולם באמצעות שתי מילים והמשמעויות הנובעות מכך.
  • מבחינה אנאליטית: הבנת היחסים בין זהויות משפטיות וזהויות לא משפטיות.
  • מבחינה נורמטיבית: האם ניתן "לשתול" כללים ונורמות בין משפחות דומות.