נגיף
English: Virus

  • disambig rtl.svg המונח "וירוס" מפנה לכאן. לערך העוסק בתוכנה מזיקה המותקנת במחשב, ראו וירוס מחשב.
    קריאת טבלת מיוןנגיף
    rotavirus reconstruction.jpg
    מיון מדעי
    ממלכה: נגיף
    קבוצה: נגיפים (i–vii)
    שם מדעי
    wikispecies-logo.svg virus
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
    נגיף הכשל החיסוני האנושי (hiv), הגורם למחלת האיידס, משתחרר מלימפוציט. צולם בעזרת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק

    נְגִיף (וִירוּס; מלטינית: virus, נגזרת של מילה שמשמעותה "רעל") הוא טפיל מוחלט (טפיל אובליגטורי) בגודל מיקרוסקופי שתלוי בתא חי מארח כדי להתרבות. כל נגיף בנוי מצבר מולקולות ביולוגיות הכוללות חומר תורשתי (dna או rna, חד-גדילי או דו-גדילי) וחלבונים. כשלעצמו, הנגיף חסר כל פעילות חיה מחוץ לגוף המאכסן; לאחר חדירתו לתא, מערכות התא מאפשרות את התרבותו.

    בשל עובדה זו, הנגיף אינו נחשב לחומר חי, עד כניסתו לתא חי. אולם הוויכוח על הגדרתם של נגיפים בזמן פעולתם בתוך התא עדיין נמשך במדע ובפילוסופיה. רוב המדענים אינם מגדירים את הנגיף כיצור חי הואיל והוא אינו תא, ויכולת ההתרבות שלו תלויה לחלוטין בתא המארח.[1]

    התחום המדעי העוסק בחקר הנגיפים ובגופיפים דמויי-נגיפים נקרא וִירוֹלוֹגְיָה. הווירולוגיה חוקרת את מבנה הנגיפים, את סיווגם ואת האבולוציה שלהם, את דרך הדבקת התא וניצולו לצורך התרבותם, את המחלות שלהן הם גורמים, את השיטות לבודד אותם ולגדל אותם, ואת הפוטנציאל האפשרי שלהם במחקר ובריפוי מחלות. הווירולוגיה נחשבת לדיסציפלינת משנה של מיקרוביולוגיה ושל פתולוגיה.

  • אטימולוגיה
  • היסטוריה
  • אבולוציה
  • מבנה
  • מחזור חיים
  • מיון
  • מארחים
  • מחלות נגיפיות
  • המלחמה בנגיף
  • שימוש בנגיפים ברפואה, בתעשייה ובחקלאות
  • ראו גם
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

Disambig RTL.svg המונח "וירוס" מפנה לכאן. לערך העוסק בתוכנה מזיקה המותקנת במחשב, ראו וירוס מחשב.
קריאת טבלת מיוןנגיף
Rotavirus Reconstruction.jpg
מיון מדעי
ממלכה: נגיף
קבוצה: נגיפים (I–VII)
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Virus
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נְגִיף (וִירוּס; מלטינית: Virus, נגזרת של מילה שמשמעותה "רעל") הוא טפיל מוחלט (טפיל אובליגטורי) בגודל מיקרוסקופי שתלוי בתא חי מארח כדי להתרבות. כל נגיף בנוי מצבר מולקולות ביולוגיות הכוללות חומר תורשתי (DNA או RNA, חד-גדילי או דו-גדילי) וחלבונים. כשלעצמו, הנגיף חסר כל פעילות חיה מחוץ לגוף המאכסן; לאחר חדירתו לתא, מערכות התא מאפשרות את התרבותו.

בשל עובדה זו, הנגיף אינו נחשב לחומר חי, עד כניסתו לתא חי. אולם הוויכוח על הגדרתם של נגיפים בזמן פעולתם בתוך התא עדיין נמשך במדע ובפילוסופיה. רוב המדענים אינם מגדירים את הנגיף כיצור חי הואיל והוא אינו תא, ויכולת ההתרבות שלו תלויה לחלוטין בתא המארח.[1]

התחום המדעי העוסק בחקר הנגיפים ובגופיפים דמויי-נגיפים נקרא וִירוֹלוֹגְיָה. הווירולוגיה חוקרת את מבנה הנגיפים, את סיווגם ואת האבולוציה שלהם, את דרך הדבקת התא וניצולו לצורך התרבותם, את המחלות שלהן הם גורמים, את השיטות לבודד אותם ולגדל אותם, ואת הפוטנציאל האפשרי שלהם במחקר ובריפוי מחלות. הווירולוגיה נחשבת לדיסציפלינת משנה של מיקרוביולוגיה ושל פתולוגיה.