נצרות אוריינטלית אורתודוקסית

הוועידה העולמית של הכנסיות האוריינטליות באדיס אבבה, 1965. בחזית, משמאל לימין: האפיפיור הקופטי קירילוס השישי, פטריארך אנטיוכיה איגנטיוס יעקב, הקתוליקוס ואזגן הראשון ואחרים. מאחור, הקיסר היילה סלאסי.

הכנסיות האוריינטליות האורתודוקסיות (ידועות גם ככנסיות שלוש הוועידות ולא-כלקדוניות) הוא השם המודרני המקובל למספר כנסיות נוצריות שמקורן במזרח התיכון, הדוחות את ההגדרה הכריסטולוגית שנקבעה ועידת כלקדון ב-451. בשל עמדתן זו הן נודעו בכינוי "מונופיזיטיות", אם כי זו איננה השקפתן והן מיאפיזיטיות או נמנעות משאלות כריסטולוגיות. הן כוללות את הכנסייה הקופטית, הכנסייה הארמנית, הכנסייה הסורית-אורתודוקסית, הכנסייה האתיופית ועוד כמה שלוחות, המונות ביחד כשבעים מיליון נטבלים.

תולדות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – המינות המונופיזיטית, ועידת כלקדון

ראשית ההפרדה בין הנצרות המזרחית הקדומה לנצרות הקתולית ולנצרות האורתודוקסית היא במינות המונופיזיטית של אוטיכס, אשר גרס כי לישו היה רק טבע אחד, הטבע האלוהי. בשנת 449 ועידת אפסוס השנייה בראשות פטריארך אלכסנדריה דיוסקורוס דחתה אמנם את הקביעה התאולוגית הזאת, אך בו-בזמן זיכתה את אוטיכס, אשר בינתיים חזר בו ואילו פלביאנוס, פטריארך קונסטנטינופול, אשר גרס כנגד אוטיכס שלישו שתי מהויות נפרדות לאחר ההתגלמות האלוהית, גונה והודח. אולם, האפיפיור, לאו הראשון, סירב לקבל את הכרעות הוועידה ודרש ועידה נוספת. קיסר הביזנטיני דאז, מרקיאנוס תמך בדרישת האפיפיור, וכך בשנת 451 כונסה ועידת כלקדון, שבה נקבעה הדוקטרינה הדיופיזיטית, שעל-פיה לישו היו שני טבעים שונים, הנפרדים מהותית אך בלתי-נפרדים גשמית, אלוהי ואנושי, אשר נמצאים בגוף אחד. כמו כן דיוסקורוס הוחרם והודח, ואוטיכס הוחרם אף הוא.

ערכים בנצרות
נצרות
ChristianitySymbolWhite.svg
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האבהבןרוח הקודש
זרמים עיקריים
נצרות קתוליתנצרות פרוטסטנטית (לותרניזםקלוויניזםאדוונטיזםבפטיזםמתודיזםאוונגליקליזם) • הכנסייה האנגליקניתנצרות אוריינטליתהכנסייה האשורית ("נסטוריאנית")


היסטוריה של הנצרות

הוועידות האקומניות • האיקונוקלאזם
פילוג הכנסייה הנוצריתמסעי הצלב
הפילוג המערביהרפורמציה
המיסיוןהיסטוריה של המיסיון הנוצרי

חגים נוצרים

ליטורגיהחג המולדחג הפסחאהלוח הגרגוריאניהלוח היוליאניחגי קדושים נוצרייםחגים ניידיםהתענית

אישים מרכזיים

הבתולהיוחנן המטבילהשליחיםפאולוספטרוסאתנסיוסאוגוסטינוסאבות הנצרותתומאס מאקווינסלותרקלווין

תאולוגיה נוצרית

מונותאיזםהשילוש הקדושהקרדולוגוס
כריסטולוגיהאינקרנציההלידה הבתולית
צליבת, תחיית ועליית ישוהביאה השנייה
החטא הקדמון • כפרה • חסד • גאולה • אנטיכריסט

הפולחן הנוצרי

הסקרמנטיםטבילהוידויסעודת האדון
צלבאיקוניןתפילהקדושיםסקרמנטליםמזבחהצטלבות (נצרות)

כתבים נוצריים

הברית הישנההברית החדשה
הבשורותהספרים החיצונייםספר השעותהגיוגרפיה • הקאנון הנוצרי

ההיררכיה הכנסייתית

אפיפיורפטריארךחשמןארכיבישוף
בישוףכומרדיאקוןנזיר

מבנים

אדריכלות כנסיותכנסייהמנזראגן טבילהבפטיסטריוםקתדרלהמאוזוליאוםקפלהבזיליקה

ראו גם

נצרות ואנטישמיות
עדי יהוהמשפט קאנוני
יהדות משיחית

אולם, לדעת בישופים רבים מהמזרח, הדוקטרינה הדיופיזיטיות שהתקבלה בוועידה הייתה שקולה כנגד קבלת המינות הנסטוריאנית שגונתה אך 20 שנה קודם לכן בוועידת אפסוס, ולכן הם דחו את החלטות ועידת כלקדון ופרשו מהכנסייה, ובראשם דיוסקורוס. כנסיות פורשות אלה אימצו את הדוקטרינה המיאפיזיטית של קירילוס האלכסנדרוני, אשר גורסת כי שני טבעיו של ישו התאחדו לתוך טבע אחד, ששומר על תכונותיהם של זה ושל זה, ודחו את המונופיזיטיות הקיצונית של אוטיכס.