נצרת
English: Nazareth

  • נצרת
    nazareth coa.png
    pikiwiki israel 17818 cities in israel.jpg
    מראה ממערב - נצרת ובמרכזה בזיליקת הבשורה.
    שם בערבית الناصرة
    מחוז הצפון
    מעמד מוניציפלי עירייה
    ראש העירייה עלי סלאם
    גובה ממוצע[1] ‎347 מטר
    סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
    נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
      - אוכלוסייה 77,064 תושבים
        - דירוג אוכלוסייה 20
        - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.7% בשנה עד סוף 2018
      - צפיפות אוכלוסייה 5,417 תושבים לקמ"ר
        - דירוג צפיפות 28
    תחום שיפוט[2] 14,140 דונם
        - דירוג שטח שיפוט 102
    (למפת הכרמל רגילה)
    carmel.svg
     
    נצרת
    נצרת
    32°42′07″n 35°17′42″e / 32°42′07″n 35°17′42″e / 32.7018880980735; 35.294985998672
    מדד חברתי-כלכלי - אשכול
    לשנת 2015[2]
    3 מתוך 10
    מדד ג'יני
    לשנת 2016[2]
    0.3882
        - דירוג מדד ג'יני 154
    לאום ודת[2]
    circle frame.svg
    •   יהודים: 0%
    •   ערבים-מוסלמים: 71.1%
    •   ערבים-נוצרים: 28.9%
    •   דרוזים: 0%
    •   אחרים: 0%
    לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
    אוכלוסייה לפי גילאים[2]
     
     
     
     
     
     
     
     
     
    0 10 20 30 40 50 60 70
    גילאי 0 - 4 8.7%
    גילאי 5 - 9 8.7%
    גילאי 10 - 14 8.9%
    גילאי 15 - 19 10.0%
    גילאי 20 - 29 17.2%
    גילאי 30 - 44 18.9%
    גילאי 45 - 59 16.1%
    גילאי 60 - 64 3.6%
    גילאי 65 ומעלה 8.0%
    לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
    חינוך[2]
    סה"כ בתי ספר 51
    –  יסודיים 29
    –  על-יסודיים 32
    תלמידים 20,815
     –  יסודי 11,495
     –  על-יסודי 9,320
    מספר כיתות 807
    ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
    לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
    פרופיל נצרת נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
    http://www.nazareth.muni.il

    נָצְרַת או נָצֶרֶתערבית: أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; בלטינית: nazara) היא עיר עתיקה במחוז הצפון בישראל, וכיום היא העיר הערבית הגדולה בישראל. מתגוררים בה 77,000 תושבים, רובם ככולם ערבים - כ-71% מהם מוסלמים ו-29% נוצרים.

    נצרת היא מרכז כלכלי, פוליטי, תקשורתי ותרבותי ראשון במעלה בקרב ערביי ישראל, והיא סמן חשוב להלך הרוח במגזר הערבי בישראל. מדי שנה מהווים אירועי יום האדמה והפגנות האחד במאי תזכורת לעובדה זו, וחלק ניכר מאירועי אוקטובר 2000 התחולל בעיר.

    אזור נצרת היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית כפי שמעידים ממצאים שהתגלו במערת קדומים על הר הקפיצה שבדרום העיר. בתקופת בית שני התקיים בנצרת יישוב קטן, ועד לתקופה הביזנטית היא הייתה עיר יהודית. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר, היא הייתה לבירת דיוקסיה קתולית וקמו בה כנסיות. לאחר מכן ידעה העיר עליות ומורדות, וזכתה לתקופת שגשוג של ממש רק במהלך המאה ה-19, כאשר מעצמות אירופה החלו מגלות בה עניין. בתקופה זו ובמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הוקמו בעיר כנסיות, מנזרים ומוסדות חינוך ובריאות רבים.

    לפי הברית החדשה התגוררו מריה, אם ישו ובעלה יוסף הקדוש בנצרת, בה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר מספר אתרים קדושים לנצרות, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה. העיר היא יעד פופולרי לביקור צליינים. שלושה אפיפיורים פקדו אותה - פאולוס השישי ב-5 בינואר 1964, יוחנן פאולוס השני בחג הבשורה ב-25 במרץ 2000, והאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ערך בה מיסה המונית ופקד את בזיליקת הבשורה ב-14 במאי 2009.

    מספר ערים ברחבי העולם קרויות נצרת על שמה של העיר.

  • אטימולוגיה
  • מיקום ומתאר עירוני
  • היסטוריה
  • שלטון וכלכלה
  • תחבורה
  • תרבות ותקשורת
  • חינוך
  • בריאות
  • אוכלוסייה
  • אתרי נצרת
  • ראשי העיר
  • ערים תאומות
  • תמונות פנורמיות
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

נצרת
Nazareth COA.png
PikiWiki Israel 17818 Cities in Israel.jpg
מראה ממערב - נצרת ובמרכזה בזיליקת הבשורה.
שם בערבית الناصرة
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה עלי סלאם
גובה ממוצע[1] ‎347 מטר
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 77,064 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 20
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.7% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 5,417 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 28
תחום שיפוט[2] 14,140 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 102
32°42′07″N 35°17′42″E / 32°42′07″N 35°17′42″E / 32.7018880980735; 35.294985998672
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3882
    - דירוג מדד ג'יני 154
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 71.1%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 28.9%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.7%
גילאי 5 - 9 8.7%
גילאי 10 - 14 8.9%
גילאי 15 - 19 10.0%
גילאי 20 - 29 17.2%
גילאי 30 - 44 18.9%
גילאי 45 - 59 16.1%
גילאי 60 - 64 3.6%
גילאי 65 ומעלה 8.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 51
–  יסודיים 29
–  על-יסודיים 32
תלמידים 20,815
 –  יסודי 11,495
 –  על-יסודי 9,320
מספר כיתות 807
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל נצרת נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.nazareth.muni.il

נָצְרַת או נָצֶרֶתערבית: أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; בלטינית: Nazara) היא עיר עתיקה במחוז הצפון בישראל, וכיום היא העיר הערבית הגדולה בישראל. מתגוררים בה 77,000 תושבים, רובם ככולם ערבים - כ-71% מהם מוסלמים ו-29% נוצרים.

נצרת היא מרכז כלכלי, פוליטי, תקשורתי ותרבותי ראשון במעלה בקרב ערביי ישראל, והיא סמן חשוב להלך הרוח במגזר הערבי בישראל. מדי שנה מהווים אירועי יום האדמה והפגנות האחד במאי תזכורת לעובדה זו, וחלק ניכר מאירועי אוקטובר 2000 התחולל בעיר.

אזור נצרת היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית כפי שמעידים ממצאים שהתגלו במערת קדומים על הר הקפיצה שבדרום העיר. בתקופת בית שני התקיים בנצרת יישוב קטן, ועד לתקופה הביזנטית היא הייתה עיר יהודית. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר, היא הייתה לבירת דיוקסיה קתולית וקמו בה כנסיות. לאחר מכן ידעה העיר עליות ומורדות, וזכתה לתקופת שגשוג של ממש רק במהלך המאה ה-19, כאשר מעצמות אירופה החלו מגלות בה עניין. בתקופה זו ובמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הוקמו בעיר כנסיות, מנזרים ומוסדות חינוך ובריאות רבים.

לפי הברית החדשה התגוררו מריה, אם ישו ובעלה יוסף הקדוש בנצרת, בה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר מספר אתרים קדושים לנצרות, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה. העיר היא יעד פופולרי לביקור צליינים. שלושה אפיפיורים פקדו אותה - פאולוס השישי ב-5 בינואר 1964, יוחנן פאולוס השני בחג הבשורה ב-25 במרץ 2000, והאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ערך בה מיסה המונית ופקד את בזיליקת הבשורה ב-14 במאי 2009.

מספר ערים ברחבי העולם קרויות נצרת על שמה של העיר.