סעדיה גאון
English: Saadia Gaon

  • disambig rtl.svg המונח "רס"ג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'רס"ג (1502–1503), ראו ה'רס"ג.
    רבי סעדיה גאון
    לידה 882
    ד'תרמ"ב
    פיום, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
    פטירה 21 במאי 942 (בגיל 60 בערך)
    כ"ו באייר ד'תש"ב
    סורא, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
    מדינה עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
    השתייכות גאוני בבל
    תחומי עיסוק תנ"ך, הלכה, פילוסופיה יהודית, דקדוק, פיוט
    תפקידים נוספים ראש ישיבת סורא
    רבותיו עלי בן יהודה הנזיר, אביו רבי יוסף אלפיומי
    חיבוריו אמונות ודעות, ספרי הלכה, תרגום התנ"ך לערבית עם פירוש (ה'תפסיר'), "ספר האגרון" ועוד
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg

    רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) בן העיר פיום, המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל. בהמשך שימש כראש ישיבת סורא בבגדאד.

    רס"ג הצטיין בבקיאות במרבית כתבי הקודש היהודיים וגם במרבית ענפי המדע שהיו בתקופתו. היקף מפעלו הספרותי היה גדול ביותר: הוא כתב ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוקה, פיוטים, פרשנות מקרא, ונושאים תאולוגיים ופילוסופיים. רס"ג הוא גם הראשון שעסק בדקדוק של השפה העברית בצורה מסודרת, כהשפעה מן המדקדקים של הערבית שפעלו באותה תקופה. לפיכך הוא נחשב לראשון מבין מדקדקי ימי הביניים. על תלמידיו בתחום זה נמנים המדקדקים החשובים דונש בן לברט ומנחם בן סרוק. שפת כתיבתו הייתה ערבית-יהודית.

  • תולדות חייו
  • המחלוקת עם ראש ישיבת גאון יעקב
  • המינוי לראשות ישיבת סורא
  • השפעתו
  • חיבוריו ויבולו הספרותי
  • הגותו הפילוסופית
  • פיוט ודקדוק
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

Disambig RTL.svg המונח "רס"ג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'רס"ג (1502–1503), ראו ה'רס"ג.
רבי סעדיה גאון
לידה 882
ד'תרמ"ב
פיום, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במאי 942 (בגיל 60 בערך)
כ"ו באייר ד'תש"ב
סורא, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות גאוני בבל
תחומי עיסוק תנ"ך, הלכה, פילוסופיה יהודית, דקדוק, פיוט
תפקידים נוספים ראש ישיבת סורא
רבותיו עלי בן יהודה הנזיר, אביו רבי יוסף אלפיומי
חיבוריו אמונות ודעות, ספרי הלכה, תרגום התנ"ך לערבית עם פירוש (ה'תפסיר'), "ספר האגרון" ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) בן העיר פיום, המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל. בהמשך שימש כראש ישיבת סורא בבגדאד.

רס"ג הצטיין בבקיאות במרבית כתבי הקודש היהודיים וגם במרבית ענפי המדע שהיו בתקופתו. היקף מפעלו הספרותי היה גדול ביותר: הוא כתב ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוקה, פיוטים, פרשנות מקרא, ונושאים תאולוגיים ופילוסופיים. רס"ג הוא גם הראשון שעסק בדקדוק של השפה העברית בצורה מסודרת, כהשפעה מן המדקדקים של הערבית שפעלו באותה תקופה. לפיכך הוא נחשב לראשון מבין מדקדקי ימי הביניים. על תלמידיו בתחום זה נמנים המדקדקים החשובים דונש בן לברט ומנחם בן סרוק. שפת כתיבתו הייתה ערבית-יהודית.