סקיתים
English: Scythians

  • לוחמים סקיתים, מחפירות תל קול'אובה ליד העיר קרץ', חצי-האי קרים (בהרמיטז', סנקט פטרבורג)
    מיקום ארץ מוצא הסקיתים: בכתום

    סקיתים הם קבוצת עמים ממוצא הודו-אירופי שישבו בין המאה ה-8 לפנה"ס למאה הראשונה לפנה"ס בערבות אוקראינה הדרומית לחופיו של הים השחור. אזור ההשפעה הסקיתי השתנה לאורך השנים ובשיאם הגיעו הסקיתים עד אזור אלטאי, הגובל בקצה הצפון מערבי של סין. הסקיתים היו הכוח הדומיננטי באזור הים השחור בתקופה המקבילה, פחות או יותר, לימי יוון הקלאסית באירופה המערבית. הסקיתים היו בין הראשונים שהשתמשו במלחמותיהם בקשתים רכובים. לשון הסקיתים היא ממשפחת השפות האיראניות ה מזרחיות.

    רוב השבטים הסקיתיים אשר מוזכרים במקורות יוונים עתיקים שכנו בערבות הנרחבות שבין נהרות הדון והדנייפר. שבטים סקיתיים נוספים שישבו בשולי הערבות דיברו בשפות שלא ממוצא פרסי, כך שמקורם שונה ככל הנראה. הסקיתים לא השאירו עדויות כתובות אחריהם, וכל המידע אודות עם זה הגיע באמצעות ממצאי חפירות ארכאולוגיות או מכתבים יווניים.

    האשורים קראו לסקיתים אישגוזה (ishguza) ובמקרא אשכנז[1]. על פי יוסף בן מתתיהו הסקיתים היו נקראים גם מגוגים ובאו מזרע מגוג[2].

  • החברה הסקיתית
  • היסטוריה
  • הצבא הסקיתי
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

לוחמים סקיתים, מחפירות תל קול'אובה ליד העיר קרץ', חצי-האי קרים (בהרמיטז', סנקט פטרבורג)
מיקום ארץ מוצא הסקיתים: בכתום

סקיתים הם קבוצת עמים ממוצא הודו-אירופי שישבו בין המאה ה-8 לפנה"ס למאה הראשונה לפנה"ס בערבות אוקראינה הדרומית לחופיו של הים השחור. אזור ההשפעה הסקיתי השתנה לאורך השנים ובשיאם הגיעו הסקיתים עד אזור אלטאי, הגובל בקצה הצפון מערבי של סין. הסקיתים היו הכוח הדומיננטי באזור הים השחור בתקופה המקבילה, פחות או יותר, לימי יוון הקלאסית באירופה המערבית. הסקיתים היו בין הראשונים שהשתמשו במלחמותיהם בקשתים רכובים. לשון הסקיתים היא ממשפחת השפות האיראניות ה מזרחיות.

רוב השבטים הסקיתיים אשר מוזכרים במקורות יוונים עתיקים שכנו בערבות הנרחבות שבין נהרות הדון והדנייפר. שבטים סקיתיים נוספים שישבו בשולי הערבות דיברו בשפות שלא ממוצא פרסי, כך שמקורם שונה ככל הנראה. הסקיתים לא השאירו עדויות כתובות אחריהם, וכל המידע אודות עם זה הגיע באמצעות ממצאי חפירות ארכאולוגיות או מכתבים יווניים.

האשורים קראו לסקיתים אישגוזה (Ishguza) ובמקרא אשכנז[1]. על פי יוסף בן מתתיהו הסקיתים היו נקראים גם מגוגים ובאו מזרע מגוג[2].