עוולת הרשלנות

  • דיני נזיקין
    העוולות הספציפיות
    תקיפהכליאת שווא
    גרם הפרת חוזההסגת גבול
    הפרת חוזה נישואין והפרת חוזה עקב
    שביתה והשבתה כחריג לגרם הפרת חוזה
    מטרד לציבורמטרד ליחיד
    הפרעה לאור שמש ומניעת תמיכה
    תרמית • שליחת יד • נגישה
    עוולת הפרת חובה חקוקה
    הפרת חובה חקוקה
    עוולת הרשלנות
    התרשלותחובת הזהירות
    הדבר מעיד על עצמו
    חובת הראיה ברשלנות
    קשר סיבתי
    קשר סיבתי משפטיקשר סיבתי עובדתי
    נזק
    נזק כלכלי טהורנזקי ריקושט
    נזק בלתי ממוני טהורגולגולת דקה
    פגיעה באוטונומיה
    ריחוק הנזקעקרון הקטנת הנזק
    נזיקין מתחום הרפואה
    רשלנות רפואיתהסכמה מדעת
    הולדה בעוולההפלה בעוולה
    חוק זכויות החולה
    לשון הרע
    ההגנה על הפרטיות בנזיקין
    לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור
    הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע
    הגנת תום הלב בלשון הרע
    עוולות מסחריות
    גניבת עיןפגמי ייצור והעדר אזהרות
    גזל סוד מסחריפגמי תכנון
    עוולות חוקתיות
    עוולות חוקתיות
    הגנות
    מעשה של מה בכך • קטין
    הגנה עצמית • כורח
    דוקטרינות המשפיעות על החיוב בנזיקין
    אשם תורם כהגנה מוחלטת
    אשם תורם כהגנה יחסית
    הסתכנות מרצוןאשם תורם וקטינים
    מעילה בת עוולה לא תצמח תרופה
    התיישנות בנזיקין
    ריבוי מעוולים
    ריבוי מעווליםמעוולים במשותף
    נזק שאינו ניתן לחלוקה
    אחריות שילוחית
    אחריות שילוחית ואחריות מעביד
    אחריות מעסיק קבלן
    אחריות משתף ומשדל
    אחריות רשויות ציבור ועובדי מדינה
    פיצויים
    פיצויים עונשייםהטבת נזקי גוף
    תשלום עתי ותשלום חד-פעמי
    פיצוי ללא הוכחת נזק
    מטרות דיני הנזיקין
    צדק מתקןצדק מחלקהרתעה
    ערכים נוספים בדיני נזיקין
    כללי ברירת הדיןהמחאת תביעה
    מלחמה בדיני הנזיקיןמחדלים בנזיקין

    עוולת הרשלנות מעוגנת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין.

    הגרעין הרעיוני המצוי בבסיסה של עוולת הרשלנות הוא לאפשר לניזוק לקבל כספים מן המזיק. כלומר פיצוי כספי (אין מדובר על סנקציה פלילית).

    על מנת לקבוע מי הוא הניזוק ומי הוא המזיק, נניח, רק לצורך הסבר כאן, כי הניזוק הוא הצד שתובע בבית המשפט (או שמתכוון לתובע בבית המשפט בגין הנזק שקרה לו).

    כאשר טוענים לקיומה של עוולת הרשלנות, באופן כללי, יש להצביע על התקיימותם של הרכיבים הבאים:

    1) נזק.

    2) קשר סיבתי בין התנהגות המזיק לבין קרות הנזק לניזוק.

    3) סטיית המזיק מסטנדרט התנהגות, (מעין "אשם"). כלומר שהייתה חובה על המזיק שלא להזיק לניזוק.

    במילים אחרות, רק כאשר המזיק סטה מסטנדרט התנהגות, ובכך גרם נזק לניזוק, אזי הוא התרשל ויהיה עליו לתת פיצוי בשווה כסף בגין התנהגותו (הרשלנית) והמזיקה.

    בהינתן כי שלושת הרכיבים הנ"ל מתקיימים בו זמנית ניתן לקבוע (באופן כללי) כי עוולת הרשלנות מתקיימת.

    היא אחת מעילות התביעה במסגרת דיני הנזיקין, ויש הטוענים, כפי שציין השופט ברק בפסק-דין גורדון, כי היא העוולה המרכזית בדיני הנזיקין. לפי דיני הנזיקין, אדם שנפגע וסבל נזק (הניזוק), יכול לתבוע את הפרט שגרם את הנזק (המזיק). אולם הפיצוי אינו אוטומטי, והניזוק נדרש תחילה להוכיח שורה של קריטריונים לפני שיזכה בפיצוי. חרף הדמיון בשם, עוולת הרשלנות הנזיקית אינה זהה לרשלנות הפלילית. בעוד עוולת הרשלנות הנזיקית היא הדרך הנפוצה והשמישה ביותר לזכייה בתביעת נזיקין, במשפט הפלילי אין הרשלנות גרידא מספיקה כדי להטיל אחריות פלילית, ונדרשת לכך הוראה מפורשת בחוק.

    ככלל, אדם יחשב רשלן אם הפר תקן התנהגות המקובל בחברה. פקודת הנזיקין, והפסיקה בעקבותיה, לא הסתפקו בהגדרה זו ויצרו שורה של תנאים ומבחנים, במטרה לבדוק האם חב אדם ברשלנות. מבחנים אלו מאפשרים לבתי-המשפט להכריע האם יש להטיל אחריות נזיקית במסגרת עוולת הרשלנות במקרה הנתון, ובמקביל משמשים כמערכת של איזונים ובלמים, המשקללים גם מדיניות חברתית ושיקולי צדק ומוסר.

  • רקע תאורטי
  • יסודות עוולת הרשלנות
  • סוגי נזקים
  • סקירת הדין
  • מבט לעתיד
  • מבט ביקורתי
  • לקריאה נוספת
  • הערות שוליים

דיני נזיקין
העוולות הספציפיות
תקיפהכליאת שווא
גרם הפרת חוזההסגת גבול
הפרת חוזה נישואין והפרת חוזה עקב
שביתה והשבתה כחריג לגרם הפרת חוזה
מטרד לציבורמטרד ליחיד
הפרעה לאור שמש ומניעת תמיכה
תרמית • שליחת יד • נגישה
עוולת הפרת חובה חקוקה
הפרת חובה חקוקה
עוולת הרשלנות
התרשלותחובת הזהירות
הדבר מעיד על עצמו
חובת הראיה ברשלנות
קשר סיבתי
קשר סיבתי משפטיקשר סיבתי עובדתי
נזק
נזק כלכלי טהורנזקי ריקושט
נזק בלתי ממוני טהורגולגולת דקה
פגיעה באוטונומיה
ריחוק הנזקעקרון הקטנת הנזק
נזיקין מתחום הרפואה
רשלנות רפואיתהסכמה מדעת
הולדה בעוולההפלה בעוולה
חוק זכויות החולה
לשון הרע
ההגנה על הפרטיות בנזיקין
לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור
הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע
הגנת תום הלב בלשון הרע
עוולות מסחריות
גניבת עיןפגמי ייצור והעדר אזהרות
גזל סוד מסחריפגמי תכנון
עוולות חוקתיות
עוולות חוקתיות
הגנות
מעשה של מה בכך • קטין
הגנה עצמית • כורח
דוקטרינות המשפיעות על החיוב בנזיקין
אשם תורם כהגנה מוחלטת
אשם תורם כהגנה יחסית
הסתכנות מרצוןאשם תורם וקטינים
מעילה בת עוולה לא תצמח תרופה
התיישנות בנזיקין
ריבוי מעוולים
ריבוי מעווליםמעוולים במשותף
נזק שאינו ניתן לחלוקה
אחריות שילוחית
אחריות שילוחית ואחריות מעביד
אחריות מעסיק קבלן
אחריות משתף ומשדל
אחריות רשויות ציבור ועובדי מדינה
פיצויים
פיצויים עונשייםהטבת נזקי גוף
תשלום עתי ותשלום חד-פעמי
פיצוי ללא הוכחת נזק
מטרות דיני הנזיקין
צדק מתקןצדק מחלקהרתעה
ערכים נוספים בדיני נזיקין
כללי ברירת הדיןהמחאת תביעה
מלחמה בדיני הנזיקיןמחדלים בנזיקין

עוולת הרשלנות מעוגנת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין.

הגרעין הרעיוני המצוי בבסיסה של עוולת הרשלנות הוא לאפשר לניזוק לקבל כספים מן המזיק. כלומר פיצוי כספי (אין מדובר על סנקציה פלילית).

על מנת לקבוע מי הוא הניזוק ומי הוא המזיק, נניח, רק לצורך הסבר כאן, כי הניזוק הוא הצד שתובע בבית המשפט (או שמתכוון לתובע בבית המשפט בגין הנזק שקרה לו).

כאשר טוענים לקיומה של עוולת הרשלנות, באופן כללי, יש להצביע על התקיימותם של הרכיבים הבאים:

1) נזק.

2) קשר סיבתי בין התנהגות המזיק לבין קרות הנזק לניזוק.

3) סטיית המזיק מסטנדרט התנהגות, (מעין "אשם"). כלומר שהייתה חובה על המזיק שלא להזיק לניזוק.

במילים אחרות, רק כאשר המזיק סטה מסטנדרט התנהגות, ובכך גרם נזק לניזוק, אזי הוא התרשל ויהיה עליו לתת פיצוי בשווה כסף בגין התנהגותו (הרשלנית) והמזיקה.

בהינתן כי שלושת הרכיבים הנ"ל מתקיימים בו זמנית ניתן לקבוע (באופן כללי) כי עוולת הרשלנות מתקיימת.

היא אחת מעילות התביעה במסגרת דיני הנזיקין, ויש הטוענים, כפי שציין השופט ברק בפסק-דין גורדון, כי היא העוולה המרכזית בדיני הנזיקין. לפי דיני הנזיקין, אדם שנפגע וסבל נזק (הניזוק), יכול לתבוע את הפרט שגרם את הנזק (המזיק). אולם הפיצוי אינו אוטומטי, והניזוק נדרש תחילה להוכיח שורה של קריטריונים לפני שיזכה בפיצוי. חרף הדמיון בשם, עוולת הרשלנות הנזיקית אינה זהה לרשלנות הפלילית. בעוד עוולת הרשלנות הנזיקית היא הדרך הנפוצה והשמישה ביותר לזכייה בתביעת נזיקין, במשפט הפלילי אין הרשלנות גרידא מספיקה כדי להטיל אחריות פלילית, ונדרשת לכך הוראה מפורשת בחוק.

ככלל, אדם יחשב רשלן אם הפר תקן התנהגות המקובל בחברה. פקודת הנזיקין, והפסיקה בעקבותיה, לא הסתפקו בהגדרה זו ויצרו שורה של תנאים ומבחנים, במטרה לבדוק האם חב אדם ברשלנות. מבחנים אלו מאפשרים לבתי-המשפט להכריע האם יש להטיל אחריות נזיקית במסגרת עוולת הרשלנות במקרה הנתון, ובמקביל משמשים כמערכת של איזונים ובלמים, המשקללים גם מדיניות חברתית ושיקולי צדק ומוסר.