עקבתא דמשיחא

עקבתא דמשיחאארמית, בעברית: עקבות המשיח) מונח המציין את תקופת סוף הגלות באחרית הימים לפני ביאת המשיח[1], או בסמוך לביאתו, שבה יהיה עם ישראל בשפל תרבותי, מוסרי וכלכלי.

מקור הביטוי בעברית הוא בספר תהילים "אשר חרפו אויביך ה', אשר חרפו עקבות משיחך" (תהלים, פ"ט, נ"ב)

בין חכמי ישראל רבו הפירושים כיצד להבין ביטוי זה, אם בצורה של עקבות רגליים[2], של איחור (מלשון ויעקבני) או אחרית (עקב)[3].

הביטוי עקבתא דמשיחא, לקוח מהמשנה במסכת סוטה ומופיע בתלמודים[4], בקבלה[5] ובמדרש[6].