פגז

Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
כדורי טנק מודרניים, תוצרת תע"ש, שבקצותיהם פגזים. מימין לשמאל: מטען חלול (HEAT), מטען רסס ושני חודרנים קינטיים
ערימת פגזים בלתי נפיצים במאגר תחמושת ליד ריצ'מונד, וירג'יניה, 1865
פגז נורה מתותח מתנייע M-109 של צה"ל

פגז הוא קליע הנורה מתותח, כאשר הגדרת "תותח" היא כלי ירייה חם בעל קליבר מ-20 מ"מ ומעלה. לעיתים הפגז נושא מטען כלשהו, כגון חומר נפץ או חומר יוצר עשן, ולעיתים הפגז עשוי מקשה אחת, כגון פגז חודר שריון או פגזים ששימשו בתותחים עתיקים והיו כדורי מתכת או אבן ותו לא.

הפגז עשוי להיות מאוחסן בנפרד מחומר הנפץ ההודף (חנ"ה) שלו, כדוגמת פגזי ארטילריה, או מאוחסן במבנה "כדור" שהוא תצורת חימוש שבה הקליע מחובר בקצה תרמיל גלילי (העשוי מתכת או חומר מתכלה), המכיל את חומר הנפץ ההודף (לרוב אבק שרפה) ופיקה הדרושה להצתתו, כדוגמת כדורי טנקים.[1]

פגזי 155 מ"מ. בקצה העליון של הפגז מותקן המרעום (באפור) ובתחתית הפגז ניתן לראות את טבעת הנחושת (ראה להלן)

בפגזים מודרניים בקליבר גדול (הכוונה בעיקר לפגזי ארטילריה ולפגזי טנק), קוטרו של הפגז קטן במעט מקוטרו של קנה התותח היורה אותו, כדי להקל את טעינתו לתוך בית הבליעה של התותח. את בסיסם של פגזים אלו מקיפה טבעת של מתכת רכה (לרוב נחושת) שקוטרה גדול אך במעט מקוטרו של הקנה. בזמן הירי, הודפים גזי הבעירה של חומר הנפץ ההודף את הפגז אל תוך הקנה וטבעת הנחושת נדחסת לתוך הקנה (ולתוך החירוק שבקנה, אם קיים) ומהווה אטימה בין גוף הפגז והקנה המקיף אותו. אטימה זו מסייעת בניצול מרבי של גזי הבעירה כדי להאיץ את הפגז במורד הקנה ואם הקנה מחורק גם לסחרור הפגז סביב ציר האורך שלו, כדי לשפר את יציבותו במהלך המעוף.פגזים מודרניים בקוטר קטן יותר (כמו גם רוב קליעי רובה ואקדח) עטופים במעטפת נחושת מלאה. מעטפת זו נועדה למלא תפקיד דומה לטבעת הנחושת הקיימת בפגזים הגדולים יותר.

מהמילה פגז נגזר המונח הפגזה. מובנו: ירי רצוף של פגזים רבים אל מטרה מסוימת או תקיפת מטרה באש ארטילרית. את המונח חידש, על פי הכתוב במילונו, המתרגם ראובן אלקלעי.[2]