פוליטיקה של ישראל

סמל ישראל
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ישראל

הפוליטיקה הישראלית כוללת תנועות, מפלגות וארגונים רבים. האידאולוגיה השלטת בישראל היא הציונות, ומרבית המפלגות במדינה מציינות את ערכיה כבסיס למצעיהן. הגושים הפוליטיים העיקריים בפוליטיקה הישראלית ובכנסת בפרט משויכים לזרמים האידאולוגיים של הימין, המרכז והשמאל. חלוקה זו אמנם דומה לפוליטיקה במדינות רבות בעולם - אך בישראל יש לה משמעויות ויישומים ייחודיים. ובדומה בחברות ומדינות בעולם, משתנה מעת לעת משמעות המונחים בציבוריות ובתקשורת בישראל.

בנוסף לשלושת הגושים המרכזיים וגם במקביל להן, קיימות קבוצות סקטוריאליות מוגדרות באוכלוסייה: החילונים (והמסורתיים), הדתיים, החרדים, העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, והערבים. אל חלוקה זו נוספה גם החלוקה העדתית המיטשטשת בקרב היהודים: למזרחים ולאשכנזים.

התגבשות הזרמים הפוליטיים בישראל החלה עוד בתקופת היישוב בשנות ה-20 של המאה ה-20, בדמותם של תנועת העבודה, הציונות הדתית, החוגים "האזרחיים" (כגון הציונים הכלליים) והרוויזיוניסטים.

השיח הפוליטי בישראל נע בעיקר סביב הציר הביטחוני-מדיני, זאת בניגוד למדינות אירופה שם החלוקה היא בעיקר על פי העמדות בתחום הכלכלי-חברתי. לפי הציר הזה מוגדרים גם מחנות השמאל והימין בכלל. החלוקה בין שמאל וימין בפוליטיקה הישראלית נעשית בעיקר לפי הפרמטרים הבאים: היחס למעמד יהודה ושומרון, ההתנחלויות ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני, ביחס לכלכלה, יחסי דת ומדינה ובחלוקת המשאבים הכלכליים של המדינה.

מליאת הכנסת - בית הנבחרים הישראלי
פתקי הצבעה של מפלגות בקלפי
עתידן של ההתנחלויות נידון רבות בפוליטיקה הישראלית