פורטוגזית

  • incomplete-document-purple.svg
    יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
    הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
    פורטוגזית
    português
    מדינות פורטוגל, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, סאו טומה ופרינסיפה, כף ורדה, מקאו, מזרח טימור
    אזורים דרום מערב אירופה, דרום אמריקה, מערב אפריקה, דרום אפריקה, דרום-מזרח אסיה
    דוברים 191 מיליון
    שפת אם 176 מיליון
    כתב אלפבית לטיני
    משפחה

    הודו-אירופית

    איטלית
    רומאנית
    מערבית
    איברו-רומאנית
    פורטוגזית
    לאום אנגולהאנגולה  אנגולה
    ברזילברזיל  ברזיל
    גינאה ביסאוגינאה ביסאו  גינאה ביסאו
    גינאה המשווניתגינאה המשוונית  גינאה המשוונית
    מזרח טימורמזרח טימור  מזרח טימור
    כף ורדהכף ורדה  כף ורדה
    מוזמביקמוזמביק  מוזמביק
    סאו טומה ופרינסיפהסאו טומה ופרינסיפה  סאו טומה ופרינסיפה
    פורטוגלפורטוגל  פורטוגל
    שפה אזורית:
    מקאומקאו  מקאו שבסין
    ארגון האיחוד האירופי, מרקוסור, האיחוד האפריקאי
    מוסד instituto internacional de língua portuguesa - המכון הבינלאומי ללשון הפורטוגזית
    קוד שפה pt עריכת הנתון בוויקינתונים
    ראו גם שפהכתברשימת שפות
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg
    דוברי הפורטוגזית בעולם

    פורטוגזית (על-פי מתקני לשון: פורטוגלית[1][2]) היא לשון העם בפורטוגל ובחלק ממושבות העבר שלה, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, מזרח טימור, איי כף ורדה וסאו טומה ופרינסיפה. הפורטוגזית מדוברת כיום בפי כמאתיים מיליון בני אדם ברחבי העולם. רוב דוברי הפורטוגזית חיים בברזיל. קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית היא קהילה פוליטית לשיתוף פעולה בין מדינות ששפתן ותרבותן מבוססות על השפה הפורטוגזית, המכונות "מדינות לוזופוניות" על שם הפרובינקיה הרומאית לוזיטניה ששטחה חפף בקירוב את שטח פורטוגל. הקהילה, המכונה בראשי תיבות cplp, הוקמה בשנת 1996.

    השפה הקרובה ביותר לפורטוגזית היא הגליסיאנית, אשר התפתחה יחד איתה במערב חצי האי האיברי מתוך הלטינית הוולגארית שדוברה שם בימי הביניים המוקדמים, כאשר במהלך הכיבוש המוסלמי נספגו בפורטוגזית מילים רבות ממקור ערבי אף שלא הייתה השפעה עמוקה יותר מעבר לאוצר מילים. במובן הזה ניתן להגיד כי הפורטוגזית, מבחינה מורפולוגית ותחבירית, מהווה דוגמה לשפה רומאנית שהתפתחה ללא השפעה ישירה כמעט מהלטינית הוולגרית, כאשר אף כיום 90 אחוז מאוצר המילים הפורטוגזי נובע ממנה.

    במאה ה-16, עם תחילת המסעות הימיים והגילויים הגדולים (ראו האימפריה הפורטוגזית), התפשטה הפורטוגזית לחלקים בדרום אמריקה, אפריקה ואסיה, ואז גם החלו להתרחש מרבית השינויים בשפה הפורטוגזית. ישנם הבדלים מסוימים בהגייה, באוצר המילים ובתחביר בין הפורטוגזית האירופאית לפורטוגזית הברזילאית, עקב הריחוק הגאוגרפי, דבר שניכר בעיקר באמרות וביטויים פופולריים.

    בתקופת המסעות הימיים, הגילויים הגדולים וההתיישבות הייתה הפורטוגזית בסיס ליצירת כמה שפות קריאוליות, המדוברות בעיקר בקהילות מעורבות של פורטוגזים וילידים.

    השפה הפורטוגזית נודעת בכינוי "שפתו של קמואש" ("a língua de camões"), כהוקרה ללואיש דה קמואש, משורר פורטוגזי בן המאה ה-16, מחבר היצירה האפית "הלוסיטנים". המשורר הברזילאי אולאבו בילאק תיאר אותה בכינוי "פרח לאטיום האחרון, פראי ויפה" ("a última flor do lácio, inculta e bela"). מיגל דה סרוונטס, המשורר הספרדי הנודע, תיאר את הפורטוגזית כ"שפה מתוקה שערבה לאוזן".

  • הגיית השפה וכתיבתה
  • ראו גם
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פורטוגזית
Português
מדינות פורטוגל, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, סאו טומה ופרינסיפה, כף ורדה, מקאו, מזרח טימור
אזורים דרום מערב אירופה, דרום אמריקה, מערב אפריקה, דרום אפריקה, דרום-מזרח אסיה
דוברים 191 מיליון
שפת אם 176 מיליון
כתב אלפבית לטיני
משפחה

הודו-אירופית

איטלית
רומאנית
מערבית
איברו-רומאנית
פורטוגזית
לאום אנגולהאנגולה  אנגולה
ברזילברזיל  ברזיל
גינאה ביסאוגינאה ביסאו  גינאה ביסאו
גינאה המשווניתגינאה המשוונית  גינאה המשוונית
מזרח טימורמזרח טימור  מזרח טימור
כף ורדהכף ורדה  כף ורדה
מוזמביקמוזמביק  מוזמביק
סאו טומה ופרינסיפהסאו טומה ופרינסיפה  סאו טומה ופרינסיפה
פורטוגלפורטוגל  פורטוגל
שפה אזורית:
מקאומקאו  מקאו שבסין
ארגון האיחוד האירופי, מרקוסור, האיחוד האפריקאי
מוסד Instituto Internacional de Língua Portuguesa - המכון הבינלאומי ללשון הפורטוגזית
קוד שפה pt עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דוברי הפורטוגזית בעולם

פורטוגזית (על-פי מתקני לשון: פורטוגלית[1][2]) היא לשון העם בפורטוגל ובחלק ממושבות העבר שלה, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, מזרח טימור, איי כף ורדה וסאו טומה ופרינסיפה. הפורטוגזית מדוברת כיום בפי כמאתיים מיליון בני אדם ברחבי העולם. רוב דוברי הפורטוגזית חיים בברזיל. קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית היא קהילה פוליטית לשיתוף פעולה בין מדינות ששפתן ותרבותן מבוססות על השפה הפורטוגזית, המכונות "מדינות לוזופוניות" על שם הפרובינקיה הרומאית לוזיטניה ששטחה חפף בקירוב את שטח פורטוגל. הקהילה, המכונה בראשי תיבות CPLP, הוקמה בשנת 1996.

השפה הקרובה ביותר לפורטוגזית היא הגליסיאנית, אשר התפתחה יחד איתה במערב חצי האי האיברי מתוך הלטינית הוולגארית שדוברה שם בימי הביניים המוקדמים, כאשר במהלך הכיבוש המוסלמי נספגו בפורטוגזית מילים רבות ממקור ערבי אף שלא הייתה השפעה עמוקה יותר מעבר לאוצר מילים. במובן הזה ניתן להגיד כי הפורטוגזית, מבחינה מורפולוגית ותחבירית, מהווה דוגמה לשפה רומאנית שהתפתחה ללא השפעה ישירה כמעט מהלטינית הוולגרית, כאשר אף כיום 90 אחוז מאוצר המילים הפורטוגזי נובע ממנה.

במאה ה-16, עם תחילת המסעות הימיים והגילויים הגדולים (ראו האימפריה הפורטוגזית), התפשטה הפורטוגזית לחלקים בדרום אמריקה, אפריקה ואסיה, ואז גם החלו להתרחש מרבית השינויים בשפה הפורטוגזית. ישנם הבדלים מסוימים בהגייה, באוצר המילים ובתחביר בין הפורטוגזית האירופאית לפורטוגזית הברזילאית, עקב הריחוק הגאוגרפי, דבר שניכר בעיקר באמרות וביטויים פופולריים.

בתקופת המסעות הימיים, הגילויים הגדולים וההתיישבות הייתה הפורטוגזית בסיס ליצירת כמה שפות קריאוליות, המדוברות בעיקר בקהילות מעורבות של פורטוגזים וילידים.

השפה הפורטוגזית נודעת בכינוי "שפתו של קמואש" ("A língua de Camões"), כהוקרה ללואיש דה קמואש, משורר פורטוגזי בן המאה ה-16, מחבר היצירה האפית "הלוסיטנים". המשורר הברזילאי אולאבו בילאק תיאר אותה בכינוי "פרח לאטיום האחרון, פראי ויפה" ("a última flor do Lácio, inculta e bela"). מיגל דה סרוונטס, המשורר הספרדי הנודע, תיאר את הפורטוגזית כ"שפה מתוקה שערבה לאוזן".