P christ2.png

הנצרות היא אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות המרכזיות, והדת בעלת מספר המאמינים הגדול בעולם.

הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של ישו. במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה, הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית (מסוף ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20) התפשטה הנצרות למקומות היישוב בהן הוקמו קולוניות אירופיות, וכיום רוב הנוצרים אינם תושבי העולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום 2.1 מיליארד מאמינים. בדומה לדתות נוספות, מעבר לאמונה הדתית, הנצרות היא גם כלי שלטוני, ובתקופות שונות אף שימשה להגדרה ריבונית. המבנה ההיררכי בנצרות מדגיש ביתר שאת את השימוש בדת ככלי שלטוני מעבר לאמונה דתית. במהלך השנים התפלגו הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים בעניין עיקרי האמונה, אופיו והרכבו של הממסד הדתי הנוצרי, וכן בעניין מנהגים ודרכי פולחן.

שער לפורטל נצרות.png


Jakobsmuschelsymbol.jpg

דרך סנטיאגו ("קמינו דה סנטיאגו") היא שם קיבוצי לנתיבי העלייה לרגל הרבים המובילים לקברו של השליח הנוצרי יעקב בן זַבדַי (הקרוי סנט ג'יימס, סן ז'ק או סנטיאגו בשפות אחרות). לפי המסורת הקתולית, הקבר נמצא בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה שבמחוז גליסיה בצפון-מערב ספרד, והשליח יעקב נקבר שם בשנת 44 לספירה.

דרך סנטיאגו קיימת מעל לאלף שנה, והיא הייתה אחת משלושת נתיבי העלייה לרגל החשובים ביותר בנצרות בימי הביניים, יחד עם נתיבי העלייה לרגל לעיר רומא ולירושלים. קיימות דרכים רבות ברחבי אירופה שדרכן התבצעה עלייה לרגל לעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה, ובמהלך ימי הביניים פקדו אותן עולי רגל רבים. העלייה לרגל פחתה בתקופת המגפה השחורה, בתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית ובתקופות של אי יציבות פוליטית באירופה של המאה ה-16, עד שבשנות ה-80 של המאה העשרים צעדו בדרך סנטיאגו רק צליינים מעטים מדי שנה. מאז חלה עלייה בפופולריות הדרך ובהיקף העלייה לרגל של "צליינים מודרניים" מכל רחבי העולם, שחלקם מבצעים את העלייה לרגל לאו דווקא ממניעים דתיים.

בשנת 1993 הוכרז חלקה הספרדי של דרך סנטיאגו כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו, ובשנת 1998 הוכר גם חלקה הצרפתי כאתר מורשת עולמית.


‏‏

Francisco rizi-auto de fe.jpg
אוטו דה פה (מעשה האמונה) היה טקס דתי חגיגי ופומבי, שערכה האינקוויזיציה בהוציאה לפועל את גזרי הדין של קורבנותיה. מטרתו העיקרית של הטקס הייתה לזרוע אימה מפני כפירה בנצרות ולחזק את אמונתם של אלה הנאמנים לה.



Loreto250706.JPG

בבזיליקת הבית הקדוש בלורטו שבאיטליה שמור בית מגורים הנחשב, לפי המסורת, לביתם של הבתולה ויוסף הקדוש בנצרת, ואשר בו נתנה הבשורה למרים. לפי אותה מסורת, בשנת 1291 כאשר הממלוכים השלימו את כיבוש ארץ ישראל ובא הקץ על ממלכת ירושלים, נשקפה לבית סכנת הריסה. לכן, הוא הועבר על ידי מלאכים מנצרת לגבעת טרסט ברייקה שבקרואטיה, ונותר שם משך שלוש וחצי שנים. בלילה שבין ה-9 ל-10 בדצמבר 1294 המשיך הבית בדרכו והגיע ללורטו. המקום הוא יעד פופולרי לעלייה לרגל מאז המאה ה-14.


"סולם הסטטוס קוו" בכנסיית הקבר - מסמליו המוכרים של המצב

סטטוס קוו הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב בשטח מאז שנת 1757. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "סטטוס קוו" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".

הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את הבעלות והחזקה של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות הפולחן והתפילה של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן לנקותם ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים נוספים רבים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.

הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום לכנסיית הקבר, כולל דיר אל סולטאן, לקבר מרים ולכנסיית העלייה, שלושתם בירושלים, וכן לכנסיית המולד בבית לחם. במקור התייחס ההסדר גם לכותל המערבי ולקבר רחל, אך בתהליך שהחל בשנת 1967 שוב אינו חל בהם


‏‏
פילטוס רוחץ את ידיו

"וְהַהֶגְמוֹן הָיָה מַתִּיר לָעָם בְּכָל־חַג אָסִיר אֶחָד אֵת אֲשֶׁר יֶחְפָּצוּ׃ וּבָעֵת הַהִיא הָיָה לָהֶם אָסִיר מְפֻרְסָם וּשְׁמוֹ בַּר־אַבָּא׃ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִקְהֲלוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס אֶת־מִי תִרְצוּ שֶׁאַתִּיר לָכֶם אֵת בַּר־אַבָּא אוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא בְּשֵׁם־מָשִׁיחַ... וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים הִסִּיתוּ אֶת־הֲמוֹן הָעָם לִשְׁאֹל לָהֶם אֵת בַּר־אַבָּא וּלְאַבֵּד אֵת־יֵשׁוּעַ׃ וַיַּעַן הַהֶגְמוֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶת־מִי מִשְׁנֵיהֶם תִּרְצוּ שֶׁאַתִּיר לָכֶם וַיֹּאמְרוּ אֵת בַּר־אַבָּא׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס וּמָה־אֶעֱשֶׂה לְיֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא בְּשֵׁם־מָשִׁיחַ וַיַּעֲנוּ כֻלָּם יִצָּלֵב׃ וַיֹּאמֶר הַהֶגְמוֹן וּמֶה־עָשָׂה רָעָה וַיִּצְעֲקוּ עוֹד וַיֹּאמְרוּ יִצָּלֵב׃ וַיְהִי כִּרְאוֹת פִּילָטוֹס כִּי לֹא־יוֹעִיל מְאוּמָה וְכִי רָבְתָה עוֹד הַמְּהוּמָה וַיִּקַּח מַיִם וַיִּרְחַץ אֶת־יָדָיו לְעֵינֵי הָעָם וַיֹּאמַר נָקִי אָנֹכִי מִדַּם הַצַּדִּיק הַזֶּה אַתֶּם רְאוּ׃ וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם וַיֹּאמְרוּ דָּמוֹ עָלֵינוּ וְעַל־בָּנֵינוּ"

תיאורו של אירוע זה, שהתרחש בתחנה השנייה בויה דולורוזה, היה הצידוק העיקרי, לכך שמשך מאות שנים נחשבו היהודים לרוצחיו של האל. רק בוועידת הוותיקן השנייה הוציאה הכנסייה הקתולית צו המנקה את היהודים מאשמת הרצח של ישו, במסמך הקרוי נוסטרה אטאטה.‏

Konrad3aLudvik7nakrvyprave.jpg
Eugène Ferdinand Victor Delacroix 012.jpg
Aron von Kangeq- Missionar.jpg
John Paul II George W. Bush July 2001.jpg


טוען את הלשוניות...


טוען את הלשוניות...

הברית הישנה

חמשת החומשים:

ספרות ההיסטוריה:

ספרות החכמה:

נביאים גדולים:

נביאים קטנים:

ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
1
100%
#AAAAAA
#FFF8DC
טוען את הלשוניות...
1
100%
#AAAAAA
#FFF8DC

‏‏בנצרות הקתולית, קאנוניזציה (קידוש או הקדשה) היא תהליך ההכרזה על אדם מת כקדוש. בעבר, אנשים הוכרו כקדושים בתהליך לא-רשמי, אך בסופו של דבר התהליך מוּסד. בכנסיות הקתוליות, פעולת הקאנוניזציה מבוצעת על ידי האפיפיור בלבד, והיא מגיעה להשלמתה בסופו של תהליך ארוך הדורש הוכחות לכך שהאדם שהועמד לקאנוניזציה חי ומת בדרך מופתית וקדושה, ושהוא ראוי להיות מוכר כקדוש. הכרה רשמית זו מעניקה לאותו אדם תהילת עולם בכנסייה הקתולית, וניתן להזכירו בנוסחי תפילה שונים. תהליך הקאנוניזציה אינו הופך אדם לקדוש, אלא רק מכריז על כך שהאדם הוא קדוש, כלומר היה כזה גם לפני הקאנוניזציה וגם במהלך חייו; עם זאת, לקדוש אין להתייחס כאל אל, אלא כאדם ששירת בחייו את האל, וחייו הקדושים הפכו אותו לראוי לאהבתו המיוחדת. מקובל לומר שישנם קדושים רבים בגן עדן, שלא הוכרו על ידי הכנסייה הקתולית באופן רשמי כקדושים, אך קדושתם אינה פחותה משל אלו שכן הוכרו רשמית ככאלה.




רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: קצרמרים להרחבה - ערכים מבוקשים.