פסוק (לוגיקה)

הפסוק הוא מאבני היסוד של תורת השפה ואף על פי כן קשה ביותר להגדירו. הקושי העיקרי הוא להבחין אותו מחלקיו (מילים, מונחים וכדומה). ככלל, הפסוק הוא אוסף של סימנים (אידיאליים) אשר קיימת בדרך כלל הסכמה על משמעותו. במובחן מחלקיו (המילה, הצירוף השמני וכדומה) הפסוק מבטא בדרך כלל משפט או פעולת דיבור שלמה, כגון שאלה, פקודה, טענה, הצעה וכדומה.

ישנן לוגיקות שונות המטפלות בתוכנם של פסוקים ממינים שונים (לדוגמה הלוגיקה מודלית המטפלת בייתכנות), אך הלוגיקה המודרנית מטפלת בעיקר בתוכנם של פסוקי חיווי (כגון "יורד גשם", או "סוקרטס שתה את כוס הרעל"). פסוק חיווי הוא אוסף סימנים המבטא טענה. טענה היא תוכן היכול להיות אמיתי או שקרי, כלומר תיאור של עובדה אפשרית. המתמטיקה למשל, עוסקת כמעט אך ורק בטענות אודות יישים מתמטים ועל כן הלוגיקה המתמטית מטפלת כמעט אך ורק בטענות, תנאי האמת שלהן, תנאי ההוכחה שלהן וכדומה, בעוד פעולות דיבור אחרות, כגון שאלות (העולות במהלך החיפוש המתמטי) אינן מטופלות במסגרתה.

יש להדגיש כי פסוק חיווי מבטא טענה גם כאשר איננו יודעים לקבוע בשום דרך האם טענה זו אכן אמיתית או שקרית. החשוב הוא שהפסוק מבטא תוכן אשר יכול להיות אמיתי או שקרי. לדוגמה, הפסוק "ישנו חד קרן מחייך על כוכב צדק" מבטא טענה גם אם אין לנו שום פרוצדורה המבטיחה בירור של אמיתות או שקריותו.