פרנקלין דלאנו רוזוולט

פרנקלין דלאנו רוזוולט
Franklin Delano Roosevelt
FDR 1944 Portrait.jpg
פרנקלין דלאנו רוזוולט, 1944
לידה30 בינואר 1882
ארצות הבריתארצות הברית הייד פארק (אנ'), ניו יורק
פטירה12 באפריל 1945 (בגיל 63)
ארצות הבריתארצות הברית וורם ספרינגס (אנ'), ג'ורג'יה
מדינהארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורההאתר ההיסטורי הלאומי של בית פרנקלין ד. רוזוולט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלההרווארד קולג', בית הספר למשפטים קולומביה, בית הספר גרוטון, אוניברסיטת קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקפוליטיקאי, מדינאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגההמפלגה הדמוקרטית
בת זוגאלינור רוזוולט
שושלת משפחת רוזוולט
אבג'יימס רוזוולט עריכת הנתון בוויקינתונים
אםשרה רוזוולט עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאיםג'יימס רוזוולט
אליוט רוזוולט
פרנקלין דלאנו רוזוולט ג'וניור
Anna Roosevelt Halsted
John Aspinwall Roosevelt עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא ארצות הברית ה־32
4 במרץ 193312 באפריל 1945
(12 שנים)
סגן


ג'ון גארנר (1941–1933)
הנרי ואלאס (1945–1941)

הארי טרומן (1945)
מושל מדינת ניו יורק ה־44
1 בינואר 192931 בדצמבר 1932
(4 שנים)
פרסים והוקרה
חתימהFranklin D. Roosevelt signature.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרנקלין דלאנו רוזוולטאנגלית: Franklin Delano Roosevelt, בראשי תיבות: FDR, וכך הוא מכונה בארצות הברית; 30 בינואר 188212 באפריל 1945) היה נשיאה ה-32 של ארצות הברית, משנת 1933 עד מותו ב-1945. נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית והיה היחיד מבין נשיאי ארצות הברית שנבחר לנשיאות ארבע פעמים ברציפות (הנשיא היחיד שכיהן יותר משתי כהונות), מה שגרר בעקבותיו את התיקון ה-22 לחוקת ארצות הברית. הוא הנשיא שכיהן תקופה ארוכה ביותר בתפקיד, ושלט במפלגתו כדמות מרכזית באירועים העולמיים של תקופתו. הנהיג את מדינתו בזמן השפל הגדול ובמהלך מלחמת העולם השנייה.

רוזוולט התמודד עם המשבר הכלכלי באמצעות ה"ניו דיל", תוכנית שכללה הרחבה ניכרת של מעורבות הממשל הפדרלי במשק והגדלת המגזר הציבורי והחלה כבר במהלך מאה ימיו הראשונים בתפקיד. התוכנית זכתה לאהדה רבה בציבור, ורבים ראו בה פתרון למשבר הכלכלי, מה שעזר לו להיבחר שוב בניצחון גדול בשנת 1936.

כשמלחמת העולם השנייה עמדה לפרוץ עקב המדיניות התוקפנית של גרמניה הנאצית ופלישת יפן לסין, דאג רוזוולט לאספקה שוטפת של ציוד לבריטניה ולסין, באמצעות חוק השאל-החכר, כל זאת בזמן שארצות הברית נותרה נייטרלית. לאחר מתקפת הפתע היפנית על פרל הארבור, הוא השיג אישור מהיר מהקונגרס להכרזת מלחמה על יפן, ולאחר כמה ימים, גם על גרמניה (היטלר הכריז מלחמה על ארצות הברית כתמיכה ביפן).

רוזוולט הוביל את בעלות הברית, ביחד עם ראש הממשלה של הממלכה המאוחדת וינסטון צ'רצ'יל, מנהיג ברית המועצות יוסיף סטלין, והגנרליסימו הסיני צ'יאנג קאי שק, במלחמה מול גרמניה הנאצית, איטליה הפאשיסטית והאימפריה היפנית במלחמת העולם השנייה. כמנהיג צבאי פעיל, דגל רוזוולט באסטרטגיה לוחמתית בשתי חזיתות, שהובילה לניצחון על מדינות הציר ולפיתוח פצצת האטום הראשונה בעולם. בנוסף, עבודתו השפיעה על יצירת ארגון האומות המאוחדות ועל חתימת הסכם ברטון-וודס. במהלך המלחמה, צנחה האבטלה ל-2%, תוכניות הרווחה נגמרו, והמגזר התעשייתי גדל במהירות כשמיליוני אנשים גויסו לצבא או עבדו בתעשיות המלחמתיות.

בריאותו של רוזוולט הידרדרה במהלך המלחמה, והוא מת כשלושה חודשים לאחר שהחל את כהונתו הרביעית.

בזכות הישגיו הוא זכור כאחד המנהיגים הבולטים במאה ה-20, וכאחד מגדולי נשיאיה של ארצות הברית בכל הזמנים. לעיתים קרובות מדורג רוזוולט על ידי היסטוריונים כאחד משלושת הנשיאים הטובים ביותר, לצד ג'ורג' וושינגטון ואברהם לינקולן.[1]

תוכן עניינים