ציונות
English: Zionism

Disambig RTL.svg המונח "הציונות" מפנה לכאן. לערך העוסק בכתב עת, ראו הציונות (כתב עת).
Disambig RTL.svg המונח "ציוני" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ציוני (פירושונים).
דגל התנועה הציונית שאומץ כדגל ישראל עם קום המדינה
באביב 1917 הקים משרד החוץ הבריטי מחלקה שתפקידה ליצור מידע רקע לשימוש הנציגים הבריטים לקראת דיוני ועידת השלום בפריז בין השאר על עתיד השטחים העות'מאניים במזרח התיכון. מסמך 162 שיצרה הוועדה לקראת הגשת התביעה היהודית מועידת השלום בפריז (1919) לבית לאומי יהודי בארץ ישראל עניינו תולדות העם היהודי והציונות, הזוכה לתואר "התנועה הלאומית העתיקה בהיסטוריה". קובץ Pdf
דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944

ציונות טרם הקמת מדינת ישראל הייתה תנועה לאומית יהודית שחתרה להשבת היהודים למולדתם ההיסטורית, והקמת בית לאומי בארץ ישראל. זמן קצר לאחר הקמת התנועה הציונית קישרו רוב מנהיגי התנועה את מטרתה הראשית עם חידוש הריבונות של העם היהודי במולדתו ההיסטורית - ארץ ישראל. מאז הקמת מדינת ישראל ב-1948 ממשיכה התנועה הציונית בעיקר לתמוך בישראל, ולטפל באיומים על קיומה וביטחונה.

שורשי הציונות נעוצים במניעים ובערכים עתיקי-יומין הטבועים במסורת הדתית מזה, ובאידיאולוגיות הלאומיות שפרחו באירופה במאה ה-19 מזה. הציונות כתנועה פוליטית עממית שהתפתחה בקרב היהודים במזרח אירופה דורבנה על-ידי פרצי אנטישמיות וניזונה מתהליך החילון הגובר והולך בקרב האוכלוסייה היהודית מאמצע המאה ה-19, שנתן אותותיו גם בחילון הכמיהה הדתית בת-שנות-אלפיים לציון. העולם המודרני הוביל לכך שמצד אחד הדת חדלה מלהיות מגדיר זהות מספק עבורם. קונפליקט זה הוביל ליצירתה של הגדרה עצמית לאומית חדשה.[1]

מראשיתה היו מטרות הציונות שיבת ציון, קיבוץ הגלויות, החייאת התרבות והשפה העברית וביסוס ריבונות יהודית עצמאית. לפי בנימין זאב תאודור הרצל, הנחשב להוגה הציונות המודרנית, הציונות היא מסכת רעיונות רחבה, שבה כלולה לא רק השאיפה לשטח מדיני מובטח כחוק בשביל העם היהודי, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית.

מראשיתה, לא הייתה הציונות הומוגנית. הוגיה, מנהיגיה ומפלגותיה היו שונים זה מזה ואף סותרים בדעתם. צורך השעה לצד הכמיהה לשוב למולדת האבות הביאו לפשרות ולוויתורים למען מטרה תרבותית ופוליטית משותפת.