ציונות

Disambig RTL.svg המונח "הציונות" מפנה לכאן. לערך העוסק בכתב עת, ראו הציונות (כתב עת).
Disambig RTL.svg המונח "ציוני" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ציוני (פירושונים).
דגל התנועה הציונית שאומץ כדגל ישראל עם קום המדינה
באביב 1917 הקים משרד החוץ הבריטי מחלקה שתפקידה ליצור מידע רקע לשימוש הנציגים הבריטים לקראת דיוני ועידת השלום בפריז בין השאר על עתיד השטחים העות'מאניים במזרח התיכון. מסמך 162 שיצרה הוועדה לקראת הגשת התביעה היהודית מועידת השלום בפריז (1919) לבית לאומי יהודי בארץ ישראל עניינו תולדות העם היהודי והציונות, הזוכה לתואר "התנועה הלאומית העתיקה בהיסטוריה". קובץ Pdf
דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944

ציונות טרם הקמת המדינה הייתה תנועה לאומית יהודית שתבעה בית לאומי לעם היהודי. זמן קצר לאחר הקמת התנועה הציונית קישרו רוב מנהיגי התנועה את מטרתה הראשית עם חידוש הריבונות של העם היהודי במולדתו ההיסטורית - ארץ ישראל. מאז הקמת מדינת ישראל ב-1948 ממשיכה התנועה הציונית בעיקר לתמוך בישראל, ולטפל באיומים על קיומה וביטחונה.

הציונות המודרנית התהוותה בסוף המאה ה-19 במרכז ובמזרח אירופה, כתנועת תחייה לאומית יהודית, כתגובה לפוגרומים והתנכלויות אנטישמיות ותנועות לאומניות באירופה.

מראשיתה היו מטרות הציונות שיבת ציון, קיבוץ הגלויות, החייאת התרבות והשפה העברית וביסוס ריבונות יהודית עצמאית. לפי בנימין זאב תאודור הרצל, הנחשב להוגה הציונות המודרנית, הציונות היא מסכת רעיונות רחבה, שבה כלולה לא רק השאיפה לשטח מדיני מובטח כחוק בשביל העם היהודי, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית.

מראשיתה, לא הייתה הציונות הומוגנית. הוגיה, מנהיגיה ומפלגותיה היו שונים זה מזה ואף סותרים בדעתם. צורך השעה לצד הכמיהה לשוב למולדת האבות הביאו לפשרות ולוויתורים למען מטרה תרבותית ופוליטית משותפת.