צמיחה כלכלית

  • disambig rtl.svg המונח "צמיחה" מפנה לכאן. לערך העוסק בפסל מאת הפסל הישראלי דב פייגין, ראו צמיחה (פסל).

    צמיחה כלכלית היא גידול האפשרויות של משק לצריכה או לייצור מוצרים, דבר שלרוב גורם לגידול בתוצר הכלכלי. המושג מתייחס לרוב להתנהגות משק לאומי, קרי, מכלול הביצועים של כלל ענפי המשק (התוצר המקומי הגולמי, תמ"ג), לעיתים נעשה בו שימוש גם בהקשר צר יותר, לגבי ענף כלכלי מסוים (חקלאות, תעשייה, או המגזר העסקי למשל), ואף לגבי חברה ספציפית.

    תוצר המשק יבוא לידי ביטוי בכמות ההון הקיים בו, בגודל הייצוא ממנו, ובכל תפוקה אחרת של המשק. נתוני הצמיחה הם יחסיים - הם אינם מבטאים את גודל תפוקת המשק, אלא רק את השינוי החל בו. הנתון מוגדר לרוב לפי אופי שנתי (כשנאמר כי הצמיחה בסין ב-2005 הייתה 10%, למשל, המשמעות היא שתפוקת המשק הסיני בשנת 2005 גדלה ב-10 אחוזים לעומת התפוקה בשנה הקודמת). צמיחה נמדדת גם בתקופה קצרה יותר של רבעון, אך כדי שלא ליצור הטעיה עקב הבדלים עונתיים (באירופה, למשל, בחודשי הקיץ גדל משמעותית מספר התיירים לעומת חודשי החורף, אך אין הדבר משקף צמיחה), מושווה הרבעון לרבעון המקביל בשנה הקודמת.

    פעמים רבות נתוני הצמיחה משמשים כנתון המרכזי לקביעת תפקודו של משק כלכלי - כך, ירידה בתוצר (צמיחה שלילית, או לחלופין צמיחה חיובית נמוכה) תעיד על האטה או מיתון במשק, וגידול בצמיחה יעיד על שיפור כלכלי. מכאן גם מהווה הצמיחה יעד מדיניות מרכזי.[1]

  • חשיבות הצמיחה
  • צמיחה בהיסטוריה
  • צמיחה שלילית
  • גורמי צמיחה
  • מדינות מפותחות אל מול מדינות מתפתחות
  • משמעויות הצמיחה
  • צמיחה בישראל
  • ראו גם
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

Disambig RTL.svg המונח "צמיחה" מפנה לכאן. לערך העוסק בפסל מאת הפסל הישראלי דב פייגין, ראו צמיחה (פסל).

צמיחה כלכלית היא גידול האפשרויות של משק לצריכה או לייצור מוצרים, דבר שלרוב גורם לגידול בתוצר הכלכלי. המושג מתייחס לרוב להתנהגות משק לאומי, קרי, מכלול הביצועים של כלל ענפי המשק (התוצר המקומי הגולמי, תמ"ג), לעיתים נעשה בו שימוש גם בהקשר צר יותר, לגבי ענף כלכלי מסוים (חקלאות, תעשייה, או המגזר העסקי למשל), ואף לגבי חברה ספציפית.

תוצר המשק יבוא לידי ביטוי בכמות ההון הקיים בו, בגודל הייצוא ממנו, ובכל תפוקה אחרת של המשק. נתוני הצמיחה הם יחסיים - הם אינם מבטאים את גודל תפוקת המשק, אלא רק את השינוי החל בו. הנתון מוגדר לרוב לפי אופי שנתי (כשנאמר כי הצמיחה בסין ב-2005 הייתה 10%, למשל, המשמעות היא שתפוקת המשק הסיני בשנת 2005 גדלה ב-10 אחוזים לעומת התפוקה בשנה הקודמת). צמיחה נמדדת גם בתקופה קצרה יותר של רבעון, אך כדי שלא ליצור הטעיה עקב הבדלים עונתיים (באירופה, למשל, בחודשי הקיץ גדל משמעותית מספר התיירים לעומת חודשי החורף, אך אין הדבר משקף צמיחה), מושווה הרבעון לרבעון המקביל בשנה הקודמת.

פעמים רבות נתוני הצמיחה משמשים כנתון המרכזי לקביעת תפקודו של משק כלכלי - כך, ירידה בתוצר (צמיחה שלילית, או לחלופין צמיחה חיובית נמוכה) תעיד על האטה או מיתון במשק, וגידול בצמיחה יעיד על שיפור כלכלי. מכאן גם מהווה הצמיחה יעד מדיניות מרכזי.[1]