קדיש
English: Kaddish

  • קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, דוקסולוגיה (אנ') (המנון תהילה לאל), הנאמר בארמית בבלית. עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם. במרבית הנוסחים מופיעה גם בקשה לקירוב הגאולה וביאת המשיח, אולם בקשה זו אינה מופיעה בנוסח אשכנז ונוסח איטליה. על פי המקובלים הקדיש מעלה את התפילה בשלביה השונים לדרגות קדושה שונות.

    במקורו נאמר הקדיש לאחר לימוד אגדה, אך בהדרגה נכנס לתפילות הציבור בבתי הכנסת. הקדיש משולב בין התפילות בבית הכנסת ונאמר בסיום תפילת העמידה, לאחר סיום פרק בתפילה, למשל אחרי פסוקי דזמרא, אחרי תפילת עלינו לשבח[1], ולאחר לימוד תורה שבעל-פה.

    בתחילת ימי הביניים תפס הקדיש מקום בתפילות אבלים ובאזכרות למתים, ועם עליית המיסטיקה היהודית במאות ה-12 וה-13 פשט המנהג לקרוא קדיש על מת.

  • נוסח הקדיש
  • סוגי הקדיש
  • תוכן הקדיש והתפתחותו
  • שפת הקדיש
  • הלכות ומנהגי הקדיש
  • שונות
  • הקדיש בעידן המודרני
  • היבטים מוזיקליים
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • ביאורים
  • הערות שוליים

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, דוקסולוגיה (אנ') (המנון תהילה לאל), הנאמר בארמית בבלית. עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם. במרבית הנוסחים מופיעה גם בקשה לקירוב הגאולה וביאת המשיח, אולם בקשה זו אינה מופיעה בנוסח אשכנז ונוסח איטליה. על פי המקובלים הקדיש מעלה את התפילה בשלביה השונים לדרגות קדושה שונות.

במקורו נאמר הקדיש לאחר לימוד אגדה, אך בהדרגה נכנס לתפילות הציבור בבתי הכנסת. הקדיש משולב בין התפילות בבית הכנסת ונאמר בסיום תפילת העמידה, לאחר סיום פרק בתפילה, למשל אחרי פסוקי דזמרא, אחרי תפילת עלינו לשבח[1], ולאחר לימוד תורה שבעל-פה.

בתחילת ימי הביניים תפס הקדיש מקום בתפילות אבלים ובאזכרות למתים, ועם עליית המיסטיקה היהודית במאות ה-12 וה-13 פשט המנהג לקרוא קדיש על מת.