קורבן פסח

  • קורבן פסח
    (מקורות עיקריים)
    lamb 09807-a.jpg
    בקרבן הפסח מוקרב שה תמים (בלא מום) עד גיל שנה.
    מקרא שמות, י"ב, א'-י' ופסוקים מ"ג-נ' ופרק כ"ג, פסוק י"ח, במדבר, ט', א'-י"ד, דברים, ט"ז, א'-ח'
    משנה מסכת פסחים, פרק ה' עד פרק ט'.
    תלמוד בבלי מסכת פסחים מפרק ה עד פרק ט
    משנה תורה ספר קורבנות, הלכות קרבן פסח
    ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה נ"ה עד עשה נ"ח לאו קט"ו עד לאו קי"ט מלאו קכ"א עד לאו קי"ט ומלאו קכ"ה עד לאו קכ"ח סה"כ 4 עשה ו12 לא תעשה.

    קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה בליל מכת בכורות - המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקרבן הקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן - חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום. הפסח נקרא על שם ה"פסיחה" (ה"דילוג") של אלוהים על בתי ישראל בזמן מכת בכורות, ככתוב: (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק כ"ז): "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל".

    למצווה זו משמעות היסטורית ודתית רבה, ובמקרא מדגיש קיומה של המצווה מספר פעמים באירועים היסטוריים מיוחדים.

  • מקור המצווה
  • קרבן פסח במקרא
  • טעמי המצווה
  • דיני הקרבת הקורבן
  • חגיגה הבאה עם הפסח
  • פסח שני
  • קורבן פסח בימינו
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

קורבן פסח
(מקורות עיקריים)
Lamb 09807-a.jpg
בקרבן הפסח מוקרב שה תמים (בלא מום) עד גיל שנה.
מקרא שמות, י"ב, א'-י' ופסוקים מ"ג-נ' ופרק כ"ג, פסוק י"ח, במדבר, ט', א'-י"ד, דברים, ט"ז, א'-ח'
משנה מסכת פסחים, פרק ה' עד פרק ט'.
תלמוד בבלי מסכת פסחים מפרק ה עד פרק ט
משנה תורה ספר קורבנות, הלכות קרבן פסח
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה נ"ה עד עשה נ"ח לאו קט"ו עד לאו קי"ט מלאו קכ"א עד לאו קי"ט ומלאו קכ"ה עד לאו קכ"ח סה"כ 4 עשה ו12 לא תעשה.

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה בליל מכת בכורות - המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקרבן הקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן - חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום. הפסח נקרא על שם ה"פסיחה" (ה"דילוג") של אלוהים על בתי ישראל בזמן מכת בכורות, ככתוב: (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק כ"ז): "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל".

למצווה זו משמעות היסטורית ודתית רבה, ובמקרא מדגיש קיומה של המצווה מספר פעמים באירועים היסטוריים מיוחדים.