קידוש השם

קידוש השם
(מקורות עיקריים)
מקרא ויקרא, כ"ב, ל"ב
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין, דף ע"ד, עמוד א'; מסכת ברכות, דף כ"א, עמוד ב'; מסכת מגילה, דף כ"ג, עמוד ב'
משנה תורה הלכות יסודי התורה, פרק ה'
שולחן ערוך יורה דעה, סימן קנ"ז
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה ט'
ספר החינוך, מצווה רצ"ו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קידוש השם היא מצוות עשה מהתורה המחייבת יהודי למסור את נפשו במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור ועיקרם: עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות. מלבד מסירות הנפש ממש, בספרי הראשונים[1] נאמרו דרכים נוספות לקיום המצווה: התנהגות נאותה הגורמת לבריות לשבח את ה' ומאמיניו, אמירת שבחי ה' במניין, וכן קיום כל המצוות תוך נכונות והסכמה למסירות נפש במחשבה. המושג "קידוש השם", במובן של המוות על קיום המצוות, לא מופיע בספרות התנאים לפני גזירות אדריאנוס.