קינת דוד

  • אנדרטת "הצבי ישראל" שעל עמדת הסנטוריום ליד קיבוץ קריית ענבים. יצירה של הפסל מיכאל כץ.
    השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל"

    קינת דוד היא הקינה שנשא דוד על שאול ויהונתן לאחר מותם בקרב מול הפלשתים שנערך על הר הגלבוע.

    באמצעות הקינה ביטא דוד את היגון, העצב והצער שחש לנוכח מותם של שאול ויהונתן ואת סערת הרגשות שהתחוללה בו[1]. קינה זו היא אחת היצירות המפורסמות במקרא, ופסוקים וביטויים ממנה מצוטטים תדיר בימינו ושגורים בשפה העברית[2].

    הקינה מופיעה בספר שמואל ב', פרק א', מתחילה כהערת המספר המקראי (פסוקים י"ז-י"ח)[3], וכוללת תשעה פסוקים (פסוקים י"ט-כ"ז). המבנה של קינת דוד אינו אופייני לקינה אלא לשירת ניצחון של השירה הישראלית המוקדמת[3].

  • סיפור הקינה
  • תוכן הקינה
  • תכלית הקינה
  • מבנה הקינה
  • ביאור הקינה
  • השפעות הקינה בתרבות
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

אנדרטת "הצבי ישראל" שעל עמדת הסנטוריום ליד קיבוץ קריית ענבים. יצירה של הפסל מיכאל כץ.
השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל"

קינת דוד היא הקינה שנשא דוד על שאול ויהונתן לאחר מותם בקרב מול הפלשתים שנערך על הר הגלבוע.

באמצעות הקינה ביטא דוד את היגון, העצב והצער שחש לנוכח מותם של שאול ויהונתן ואת סערת הרגשות שהתחוללה בו[1]. קינה זו היא אחת היצירות המפורסמות במקרא, ופסוקים וביטויים ממנה מצוטטים תדיר בימינו ושגורים בשפה העברית[2].

הקינה מופיעה בספר שמואל ב', פרק א', מתחילה כהערת המספר המקראי (פסוקים י"ז-י"ח)[3], וכוללת תשעה פסוקים (פסוקים י"ט-כ"ז). המבנה של קינת דוד אינו אופייני לקינה אלא לשירת ניצחון של השירה הישראלית המוקדמת[3].