קנה סוכר
English: Saccharum

  • קריאת טבלת מיוןקנה סוכר
    קנה סוכר
    מיון מדעי
    ממלכה: צומח
    על־מערכה: בעלי זרע
    מערכה: בעלי פרחים
    מחלקה: חד־פסיגיים
    סדרה: דגנאים
    משפחה: דגניים
    סוג: קנה סוכר
    שם מדעי
    wikispecies-logo.svg saccharum
    ליניאוס, 1753
    סחיטת מיץ מקנה סוכר בשוק בעכו
    סחיטת מיץ מקנה סוכר בברזיל

    קנה סוכר (שם מדעי: saccharum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדגניים. גבעוליו של קנה-הסוכר הם קנים גבוהים, המגיעים עד לגובה של 7 מטר, והם מלאים ופרוקים לפרקים. לגבעולים עלים ארוכים ורחבים יחסית, ובקרקע יש להם קני-שורש.

    עם הסוג קנה-סוכר נמנים כ-12 מינים, שרובם גדלים באזור הטרופי של חצי-הכדור המזרחי. המין החשוב ביותר בסוג זה הוא קנה-הסוכר התרבותי. מצמח זה מפיקים כיום יותר ממחצית כמות הסוכר הנצרך בעולם כולו, והוא עולה אפוא בחשיבותו על סלק הסוכר. ארצות גידולו העיקריות הן הודו וברזיל. ובאתיופיה גידול קנה-הסוכר החל כבר בימי קדם, ולראשונה, הפיקו ממנו סוכר בהודו ובסין. רק בסוף המאה החמישית לספירה הועבר גידולו מערבה, לפרס ולארצות הים התיכון, ועם גילוי אמריקה, גם לעולם החדש.

    במלאת לצמחי קנה-הסוכר התרבותי שנתיים, אפשר לקצור את יבולם במשך שלוש שנים רצופות, ואז יש לחדש את המטע, אם על ידי זריעתו מחדש ואם על ידי שריפת הקנים. לאחר שנשרפו, מוציאים קני-השורש קנים חדשים. החלק התחתון של ה"קנה" הוא העשיר ביותר בסוכר.

  • שימושים
  • בהלכה
  • קנה סוכר בספרות
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

קריאת טבלת מיוןקנה סוכר
קנה סוכר
מיון מדעי
ממלכה: צומח
על־מערכה: בעלי זרע
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד־פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: דגניים
סוג: קנה סוכר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Saccharum
ליניאוס, 1753
סחיטת מיץ מקנה סוכר בשוק בעכו
סחיטת מיץ מקנה סוכר בברזיל

קנה סוכר (שם מדעי: Saccharum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדגניים. גבעוליו של קנה-הסוכר הם קנים גבוהים, המגיעים עד לגובה של 7 מטר, והם מלאים ופרוקים לפרקים. לגבעולים עלים ארוכים ורחבים יחסית, ובקרקע יש להם קני-שורש.

עם הסוג קנה-סוכר נמנים כ-12 מינים, שרובם גדלים באזור הטרופי של חצי-הכדור המזרחי. המין החשוב ביותר בסוג זה הוא קנה-הסוכר התרבותי. מצמח זה מפיקים כיום יותר ממחצית כמות הסוכר הנצרך בעולם כולו, והוא עולה אפוא בחשיבותו על סלק הסוכר. ארצות גידולו העיקריות הן הודו וברזיל. ובאתיופיה גידול קנה-הסוכר החל כבר בימי קדם, ולראשונה, הפיקו ממנו סוכר בהודו ובסין. רק בסוף המאה החמישית לספירה הועבר גידולו מערבה, לפרס ולארצות הים התיכון, ועם גילוי אמריקה, גם לעולם החדש.

במלאת לצמחי קנה-הסוכר התרבותי שנתיים, אפשר לקצור את יבולם במשך שלוש שנים רצופות, ואז יש לחדש את המטע, אם על ידי זריעתו מחדש ואם על ידי שריפת הקנים. לאחר שנשרפו, מוציאים קני-השורש קנים חדשים. החלק התחתון של ה"קנה" הוא העשיר ביותר בסוכר.