שואת יהודי יוון

שואת יהודי יוון היא השואה שעברה על יהודי יוון, שהחלה עם כיבוש יוון בידי גרמניה הנאצית באפריל 1941, והסתיימה עם שחרור יוון באוקטובר 1944. ערב מלחמת העולם השנייה חיו ביוון כ-80,000 יהודים (כשני שלישים מהם בעיר סלוניקי), למעלה מ-60,000 מהם נרצחו בשואה.

גירוש יהודי יואנינה להשמדה, 25/03/1944

השואה ביוון התקיימה בשתי תקופות עיקריות. התקופה הראשונה ממרץ עד אוגוסט 1943, בשטחים תחת שלטון בולגריה וגרמניה הנאצית, במהלכה גורשו ונרצחו רוב יהודי אזור תראקיה והעיר סלוניקי. בזמן זה האיטלקים התייחסו אל היהודים בשטחם בסובלנות, לפעמים בתמורה לעבודת כפייה ומיסים כבדים. מצב יתר יהודי יוון הורע כאשר פרשה איטליה מהמלחמה בספטמבר 1943, כשאת מקום האיטלקים תפסו הגרמנים. מסוף מרץ עד יולי 1944 גורשו להשמדה רבים מיהודי אתונה, יואנינה, לאריסה, כרתים, קורפו, ורודוס.

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, המחתרת היוונית, והיוונים המקומיים, סייעו להסתרתם והצלתם של יהודים רבים ביוון. חלק מיהודי יוון ברחו לאלבניה והצליח להנצל שם בזכות המקומיים.

תוכן עניינים