שיחה:מדעי הרוח

איני מרוצה במיוחד מהרשום בדף זה.

נראה לי כי ההגדרה אכן מתאימה, אולם קשה לי לשייך לתחום מדעי הרוח גם את היסטוריה.

האם ההגדרה למדעי הרוח אינה נכונה, או שמא היסטוריה ראויה יותר להיות במדעי החברה?

כמו כן, אבקש אישור לדעתי כי בלשנות הינה מדע מקורב לאנתרופולגיה ובעל תכונות דומות, ועל כן הינני שואל, האם מקומם במדעי הרוח, מדעי החברה, או שמא הפיצול ביניהם אכן נכון ונובע מדברים שלא הבנתי.

אלון 15:53, 13 פבר' 2004 (UTC)

קצת קשה להתווכח עם עובדות. האוניברסיטאות, שבהן מתקיימים המחקר וההוראה במדעי הרוח, כוללות בפקולטה זו גם את החוגים להיסטוריה, אף שחוג זה חורג מהגדרתך (וכבר ציינתי זאת בגוף הערך).
אין לי היכרות רבה עם בלשנות, ואף לא עם אנתרופולוגיה, אבל אני מסכים עם ההפרדה המקובלת, לפיה אנתרופולוגיה נמצאת במדעי החברה, ובלשנות במדעי הרוח.
כדאי לשקול הגדרה חלופית, או נוספת, לפיה מדעי הרוח עוסקים בדברים שהם פרי רוחו של האדם. השפה, שבה עוסקת הבלשנות, היא אכן פרי רוחו של האדם, ואילו אנתרופולוגיה עוסקת באורח חייהם של בני אדם, וזה נושא קונקרטי יותר, השייך למדעי החברה.
אין ספק שלפי שתי ההגדרות מתמטיקה צריכה להמנות עם מדעי הרוח, שהרי כל כולה פרי רוחו ודמיונו של האדם. שיוכה למדעים המדויקים נובע משיקולי תועלת, שגוברים על ההגדרה.
עוד בעניין זה: באוניברסיטת תל אביב פעל החוג לפסיכולוגיה מיום הקמתו במסגרת הפקולטה למדעי הרוח, עד שלפני שנים אחדות הועבר למדעי החברה. קל לנו להסכים עם החלטה זו. דוד שי 16:13, 13 פבר' 2004 (UTC)

איני חושב שהערכים ספרות ותנך צריכים למצוא את מקומם במדעי הרוח, כי אם בתרבות ואמנות. "מדעי הרוח", כפי שמשתמע משמם, פירושם חקר "פרי רוחו של האדם" (אם לצטט את ההודעה מעלי), ספרות ותנך אינם מתאימים להגדרה זאת במובנה המקובל. איתמר שאלתיאל


הערך כולל כמה נקודות לא ברורות.

  • "מדעי הרוח מניחים כי מבצע ההתעסקות בהם הינו אדם פעיל, שאינו מגלה חוקיות חיצונית לו, אלא משיג בהכרתו את עצם קיומו וקיום המציאות".
מה רוצים לומר כאן? חוקר ספרות חייב להיות אדם (ולא רובוט?) פעיל (ולא ישן?), בניגוד לפיזיקאי שדווקא יכול להיות רובוט ישן? ומה עניין השגת 'עצם קיומו' של החוקר - האם הסטוריון משיג בהכרתו את המציאות יותר מאשר ביולוג?
  • "לדוגמה, פסיכולוגיה הינה המדע החוקר את נפש האדם באופן חיצוני לחוקר, כלומר- חוקר הפסיכולוגיה שואף לנסח חוקים כלליים, כאשר אינו מתייחס אל עצמו ככפוף לחוקים אלו (אפילו חוקר פסיכולוגיה החוקר את עצמו, מתייחס אל עצמו כאל מושא חקירה, ולא כאל מבצע החקירה)."
בסוגריים, מה פירוש "אפילו"? חוקר פסיכולוגיה החוקר את עצמו, מתייחס אל עצמו כמושא חקירה. כשהוא חוקר דברים אחרים (דהיינו, 99.9% מהזמן), הוא אינו מתייחס אל עצמו כך.
  • "הפילוסוף חייב להיות מזוהה עם השגות הפילוסופיה, ואינו מתייחס אליה כאל תחום חיצוני לו."
מה פירוש "מזוהה"? איך פילוסוף קנטיאני יכול להיות 'מזוהה' עם האבחנה בין האונטולוגי והטלאולוגי? (האם פילוסוף משפטי או פילוסוף של השפה הם פילוסופים?)
  • "לעומת האנתרופולוגיה, חקר הספרות מחייב את החוקר לחוות בעצמו את הספרות, ואינו מאפשר מדידה חיצונית שלה."
מה זו "מדידה חיצונית"? גם האנתרופולוג חייב 'לחוות בעצמו' את הדברים שהוא מדבר עליהם (למשל, לקרוא בעצמו מאמרים, לצפות בעצמו בסרטים ארכיוניים). מה ההבדל בין חוקר הספרות לחוקר החברה בהקשר זה?
תקן את המעוות בגוף הערך - עם שאלות כה יפות, יש לך בוודאי גם תשובות טובות. דוד שי 21:49, 2 נובמבר 2005 (UTC)
  • חושב שיש לציין שכל המדעים (מלבד מתמטיקה) מושתתים על הנחות פילוסופיות. קרי: אמפריציזם. Flash Fiction - שיחה 00:57, 23 בפברואר 2012 (IST)
כמובן שגם המתמטיקה מבוססת על הנחות פילוסופיות. (ראה דקארט, קאנט ואחרים) אמרי אביטן 13:35, 29 ביולי 2017 (IDT)

"כיום משויכים להוראת מדעי הרוח כלל המקצועות שאינם נוגעים בעולם הפיזי כמו מדעי החברה או המדעים המדויקים." - באיזה מקום משויכים מדעי החברה או המדעים המדויקים למדעי הרוח (מלבד ההיסטוריה, שלדעתי היא גובלת גם במדעי הרוח ובמדעי החברה)? ומעבר לזה - איך המדעים המדויקים אינם נוגעים לעולם הפיזי, במיוחד לאור זה שאחד התחומים בהם הוא פיזיקה - חקר העולם הפיזי?