שלום קר
English: Cold peace

דגלי ישראל וירדן על גשר נהריים

שלום קר הוא מצב שבו בין שתי מדינות שורר שלום באופן רשמי, בעוד הממשלה או האוכלוסייה, לפחות במדינה אחת, מסתייגים מהסכם השלום ונמנעים מליישמו.

בוטרוס בוטרוס ראלי, שר החוץ של מצרים, טבע את הביטוי "שלום קר" בסוף שנת 1982. הביטוי נטבע כהיפוכה של "מלחמה קרה", שבה שתי מדינות אינן נלחמות בגלוי זו בזו, אך בחשאי כל אחת מהן מנסה לפגוע בשנייה.[1]

שלום קר מאופיין ברמות גבוהות של חוסר אמון בין הצדדים, וגישה שלילית של הממשלות והאוכלוסיות, לפחות באחת מהמדינות, כלפי המדינה השנייה.

פרופ' בנימין מילר מאוניברסיטת חיפה פרסם מספר מאמרים בהם חקר את התהליכים שמובילים ממצב של מלחמה למצב של שלום, באזורים שונים בעולם ובתקופות שונות. במאמריו הוא מגדיר שלוש רמות של שלום: שלום "קר", שלום "נורמלי" ושלום "חם". הוא יוצר מסגרת תאורטית המשלבת את נקודות המבט האזוריות והבינלאומיות על תהליכי שלום, ומזהה זיקה בין מנגנונים שונים שיוצרים רמות שונות של שלום. מהניתוח שלו עולה כי תהליכי שלום מצליחים רק אם קיימים התנאים האזוריים המתאימים לכך. הדוגמאות המרכזיות במאמריו הן המזרח התיכון (השלום הקר ביחסי ישראל-מצרים), אמריקה הלטינית (התפתחות תנאי שלום בין המדינות במהלך המאה העשרים) ומערב אירופה (התחממות היחסים בין המדינות מאז שנות החמישים).[2][3]