תל אביב-יפו
English: Tel Aviv

Disambig RTL.svg המונח "תל אביב" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו תל אביב (פירושונים).
Disambig RTL.svg המונח "ת"א" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ת"א (פירושונים).
תל אביב-יפו
סמל עיריית תל אביב-יפו

סמל העיר תל אביב-יפו
סמליל ממותג לרגל מלאת 100 שנה לתל אביב

הסמליל הממותג לרגל מלאת 100 שנה לתל אביב. העירייה עושה בו שימוש מאז, גם בעשור השני של המאה ה-21, שנים לאחר תום חגיגות המאה לעיר.

Flag of Tel Aviv.svg

דגל העיר תל אביב-יפו

"אבנך ונבנית", "עיר ללא הפסקה"
צילומים מרחבי תל אביב
צילומים שונים מרחבי העיר
שם בערביתتَلْ أَبِيب-يَافَا
מחוזתל אביב
מעמד מוניציפליעירייה
ראש העירייהרון חולדאי
גובה ממוצע[1]‎17‏ מטר
תאריך ייסוד1909 (תל אביב)
סוג יישובעיר 200,000‏–499,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה443,939 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎2
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.2%‏ בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה8,565 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות‎16
תחום שיפוט[2]51,830 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎46
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
תל אביב-יפו
תל אביב-יפו
32°04′35″N 34°47′22″E / 32°04′35″N 34°47′22″E / 32.0763232888101; 34.7894714592902
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4773
    - דירוג מדד ג'יני
‎15
לאום ודת[2]
יהודים: 90.4%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 3.6%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0.8%דרוזים: 0%אחרים: 5.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
010203040506070
גילאי 0 - 47.7%
גילאי 5 - 96.0%
גילאי 10 - 144.8%
גילאי 15 - 194.2%
גילאי 20 - 2914.1%
גילאי 30 - 4428.4%
גילאי 45 - 5914.9%
גילאי 60 - 644.6%
גילאי 65 ומעלה15.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר165
–  יסודיים105
–  על-יסודיים97
תלמידים54,935
 –  יסודי31,155
 –  על-יסודי23,780
מספר כיתות2,298
ממוצע תלמידים לכיתה24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל תל אביב-יפו נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
www.tel-aviv.gov.il

תֵּל־אָבִיב-יָפוֹערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל. העיר חברה בארגון פורום ה־15. תל אביב-יפו שוכנת לחוף הים התיכון על אדמת כורכר. בשטחה זורמים נחל הירקון ונחל איילון. היא גובלת ממערב בים התיכון; מדרום בערים בת ים וחולון; ממזרח בערים רמת גן, גבעתיים, בני ברק ופתח תקווה; ומצפון בערים רמת השרון והרצליה.

תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והאמנות של ישראל. שוכנים בה מרכזי המערכת הבנקאית של ישראל, הבורסה לניירות ערך, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות, מערכות העיתונים הגדולים בישראל, התיאטרון הלאומי, התזמורת הפילהרמונית, בית העצמאות (בו הוכרז על הקמת המדינה) ומרכזי תרבות ארציים נוספים. "העיר הלבנה" בתל אביב הוכרה בשנת 2003 כאתר מורשת עולמית.תל אביב-יפו מוגדרת כ"עיר עולם בהתהוות". העיר היא אחת הערים המתוירות בישראל, עם כמיליון וחצי תיירים זרים בשנה.[3] לתל אביב תפקיד מרכזי בהוויה הישראלית. רבים מהאירועים ההיסטוריים והמחאתיים שעיצבו את זהותה ואופיה של המדינה מראשית דרכה ועד היום התרחשו בה.

בעיר מתגוררים (נכון לסוף 2017) בערך 443,900 תושבים, ומספר התושבים לקמ"ר הוא 8,572 איש. באותה עת התגוררו במחוז תל אביב 1,318,300 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה 3,918,800 נפש[4]. בתל אביב פועלים (נכון לשנת 2015) למעלה מ70 אלף בתי עסק המהווים 13 אחוז מכלל העסקים בישראל. בעיר בולטת תופעת היוממות הגדולה בישראל – כ־64% מהעובדים בתל אביב גרים מחוצה לה.

עיר הנמל העתיקה יפו הייתה ראשיתה של העיר תל אביב-יפו. יפו נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם; היא נזכרת בתנ"ך ובמקורות קדומים אחרים, ובמשך דורות שימשה שער כניסה ימי לארץ ישראל. לבד מיפו, התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר ניכר של יישובים בשטחה של תל אביב. בראשית המאה ה־19 גדלה האוכלוסייה היהודית ביפו, וברבע האחרון של המאה ה-19 החלה התיישבות יחידים מחוץ לחומות יפו ולאחריה הקמת שכונות חדשות, כמו שכונות נווה צדק, מחנה יהודה, נווה שלום, יפה נוף וכרם התימנים מצפון ליפו.

תל אביב זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" מכיוון שהייתה המיזם היהודי הראשון לבניית עיר בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון המודרנית. היה זה מיזם חדשני של ציבור מאורגן, שחלקו אנשי היישוב הישן וחלקו אנשי היישוב החדש בשיתוף עם מוסד ציוני בראשית דרכו – קרן קיימת לישראל. המטרה המוצהרת הייתה להקים עיר עברית לצד יפו הערבית, אך בתוך כארבעה עשורים צמחה תל אביב לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. רשויות המנדט הבריטי העניקו לתל אביב מעמד של עיר בינואר 1934.

ב־1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה עיריית תל אביב-יפו המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עדיין נהוג להתייחס ליפו ולתל אביב כאל שתי ישויות אורבניות נפרדות. בשנת 2009 חגגה העיר מאה שנים להיווסדה.

תוכן עניינים