תנין היאור

קריאת טבלת מיוןתנין היאור
תנין יאור שוחה בנהר כשפיו פעור
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[4]
מיון מדעי
ממלכה:בעלי חיים
מערכה:מיתרניים
על־מחלקה:בעלי ארבע רגליים
מחלקה:זוחלים[1]
קבוצה:ארכוזאוריה[2]
סדרה:תנינאים
משפחה:תניניים
סוג:תנין
מין:תנין היאור
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Crocodylus niloticus
Laurenti, 1768[3]
תחום תפוצה
Crocodylus niloticus Distribution.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תנין יאור בנהר אומו שבאתיופיה פוער את פיו לרווחה
מבט מהצד על תנין היאור
וידאו של תניני יאור בגן חיות באיים הקנריים.

תַּנִּין הַיְאוֹר[5] (שם מדעי: Crocodylus niloticus) הוא מין של תנין החי באפריקה. זהו מין התנינאי השני בגודלו; רק תנין הים (שחי בדרום-מזרח אסיה ואוסטרליה) גדול ממנו. אורכו הממוצע של זכר בוגר נע בין 4.1 ל-5 מטרים ומשקלו הממוצע הוא כ-450 קילוגרם (990 ליברות), אך פרטים גדולים במיוחד יכולים להגיע לאורך של יותר מ-6 מטרים (20 רגל) ולמשקל של יותר מטון.[6] תנין היאור הוא התנין האפריקני הגדול ביותר וטורף-על בתחום תפוצתו - מרבית אפריקה שמדרום לסהרה והאי מדגסקר. אף שהוא אינו מצוי בסכנת הכחדה כמין, אוכלוסיות שלו במדינות רבות נמצאות בסכנת היעלמות.[3] הוא מצוי בדרך-כלל בבתי גידול ביצתיים, בנהרות, בבורות מים ובאגמים. תנין היאור הוא טורף מימי-למחצה שאורב לטרפו כשהוא שקוע במים. הוא עולה ליבשה כדי להתחמם בשמש וכדי להטיל ביצים. לרוב הוא ניזון מדגים, מרכיכות, מסרטנים, מעופות ומיונקים, ובהם בני אדם.תנין היאור הוא טורף-על בתחום מחייתו, ונחשב לתנינאי אגרסיבי במיוחד, שתוקף כמעט כל יצור חי, לרבות האדם.[7] יצור זה הורג מדי שנה כ-300 בני אדם בממוצע באפריקה - שני רק להיפופוטם הגדול שמהווה סכנה גם לתנין היאור. תנין היאור מעדיף לתקוף את טרפו ממארב. הוא שוחה במים, רוב גופו שקוע ורק עיניו ונחיריו בולטים, ומחכה לטרף. באמצעות איברי חישה מיוחדים הוא מרגיש לחץ ותנודות במים שנגרמות מתזוזת הטרף. כאשר הוא מאתר טרף הוא שוחה בשקט אל עבר טרפו - ואז מזנק בפתאומיות וסוגר עליו את לסתותיו, גורר אותו אל המים ומטביע אותו למוות. נשיכתו של תנין היאור היא מן החזקות בעולם החי כיום (שנייה אולי רק לתנין הים[8]) ועומדת על כ-22 קילוניוטון (2.2 טון-כוח). שיניו חרוטיות ובנויות לאחיזת הטרף והן ננעצות עמוק בבשר. אחרי שהטביע את טרפו למוות, מבתר אותו התנין באמצעות "גלגול המוות" ובולע נתחים שלמים כולל קרניים, פרסות, עצמות ועור; מערכת העיכול החזקה והיעילה שלו מסוגלת לטפל גם בעצמים קשים אלה.

תניני היאור הם בעלי חיים מאוד חברתיים. הם חולקים אתרי שיזוף (התנין צריך להשתזף תחת השמש כדי להעלות את טמפרטורת גופו, בהיותו הטרותרמי, כלומר "בעל דם קר") וכן מזון שהם צדים. מקומם של הפרטים בהיררכיה נקבע על פי גודלם, לפיכך הזכרים הגדולים ביותר זוכים לתנאים הטובים ביותר. נקבות תנין היאור חופרות גומות ליד מקווי מים ושם הן מטילות את הביצים. בכל הטלה מטילה הנקבה כמה עשרות ביצים, ואלו בוקעות כעבור 80–90 ימים. הנקבות שומרות על הקן, וכאשר התנינים הקטנים בוקעים הן דואגות להם ומשגיחות עליהם מפני טורפים אחרים. למרות זאת, רק מעטים מהאבקועים שורדים עד לבגרות. לתנין הבוגר יש מעט מאוד אויבים טבעיים: בעיקר היפופוטמים, אריות ותנינים אחרים. תוחלת חייו של תנין היאור נעה בין 70 ל-100 שנים.

לתנין היאור מערכת יחסים מורכבת עם האדם. זהו כנראה מין התנין הידוע ביותר בתרבויות האנושיות שמוצאן באגן הים התיכון. תנין היאור נודע כאוכל אדם והוא שנוא וגם נערץ, במיוחד במצרים העתיקה, שבה נחנטו תנינים ששימשו כאלים. באפריקה תוקפים תניני היאור מדי שנה מאות בני אדם וחלק גדול מהתקיפות מסתיים במוות.[9] בעקבות הביקוש לעור התנין ניצודו תניני יאור רבים, דבר שהביא לאיום על המין. חוקים להגנת הסביבה, תוכניות שימור, תיירות אקולוגית והקמת חוות תנינאים שבהן מגודלים תנינים לשם סחר בעור, הביאו להתאוששות תנין היאור ומיני תנינאים אחרים בעולם. בארץ ישראל היו תנינים בטבע עד תחילת המאה ה-20, אך כיום הם קיימים בארץ רק בשבי. כיום תנין היאור אינו נמצא בסכנת הכחדה, בטבע מצוים מאות אלפי פרטים ומצב שימורו מוגדר כ"ללא חשש" בידי ה-IUCN.