IEEE 802.11
English: IEEE 802.11

פרוטוקולים במודל TCP/IP
שכבת יישום
HTTP, SMTP, FTP, DNS, DHCP, SSH, RTP, RTSP, IRC, SNMP, SIP, IMAP4, MIME, TELNET, RPC, SOAP, LDAP ...
שכבת תעבורה
TCP, UDP, SCTP, DCCP ...
שכבת רשת
IP, IPv4, IPv6, ICMP, IPX, IGMP ...
שכבת קשר
Ethernet, 802.11 WiFi, Token ring, FDDI, ARP...

IEEE 802.11 הוא שם כולל למשפחה של תקנים לתקשורת אלחוטית ברשתות מקומיות (Wireless LAN). המונח מתייחס גם לתקן 802.11 המקורי, שנקרא כיום "802.11legacy". במשפחה עשרות תקנים שונים המסומנים באות אנגלית אחת, וכן מספר תקנים עתידיים המסומנים בשתי אותיות.

משפחת התקנים פותחה על ידי קבוצה 11 של הוועדה לתקני LAN/MAN של ארגון IEEE (ועדה IEEE 802) ומכאן שמם. 802.11 כוללת שש שיטות אפנון לשידור באוויר שמשתמשות באותו פרוטוקול תקשורת.

התקנים הנפוצים ביותר הם אלה שמסומנים על ידי g ו-n. תקנים אחרים במשפחה (c–f, h–j) הם שיפורים והרחבות או תיקונים לתקן המקורי. התקן הראשון שנכנס לשימוש נרחב היה 802.11b. אחריו קיבל תפוצה רחבה תקן 802.11g. רכיבים תואמי 802.11a (שיצא אחרי תקן 802.11b) זמינים אך אינם נפוצים. מרבית הרכיבים הנפוצים היום תואמים את תקן 802.11n, שיצא ב-2009.

תקנים 802.11b ו-802.11g מגדירים שימוש בתדרים ללא רישוי באזור 2.4 גיגה הרץ (GHz). פעולה בתחום תדרים זה עלולה להיות חשופה להפרעות מתנורי מיקרוגל, מטלפונים אלחוטיים מסוימים וממכשירי חשמל אחרים שפועלים באותו תחום תדרים. בניגוד להם, תקן 802.11a מגדיר פעולה בסביבות 5 גיגה הרץ. תקן 802.11n מגדיר פעולה הן באזור תדר 2.4Ghz והן באזור 5GHz. השיטה שמאפשרת שימוש בתקנים אלו מכונה OFDM.

משפחת תקנים זו משמשת לעיתים גם ליצירת קשר נקודה לנקודה אלחוטי, המכונה גם Direct Link Setup.