WiMAX
English: WiMAX

לוגו ה-WiMAX

WiMAX (ראשי תיבות של Worldwide Interoperability for Microwave Access) הוא תקן לתקשורת אלחוטית לטווחים בינוניים. הוא מהווה תו למוצרים אשר מתאימים ועובדים על פי תקן ה-IEEE 802.16, שהוא חלק ממשפחת תקני ה-IEEE 802 של ארגון ה-IEEE, משפחת תקני ה-LAN (רשתות מקומיות) וה-MAN (רשתות במרחב עירוני). תקן IEEE 802.16 מתמחה בנקודות גישה המספקות שירותי תקשורת נתונים אלחוטית בפס רחב. זאת, באמצעות שידורי מיקרוגלים לטווח ארוך.

הפיתוח של תקן ה-WiMax החל באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, בתמיכה של חברת אינטל. תקן ה-WiMAX תוכנן כשיפור ("הדור הבא") של תקן ה-Wi-Fi הנפוץ, אשר מאפשר העברת נתונים ברשת מקומית (LAN) למרחקים קצרים (עד עשרות מטרים). לטענת מקדמי התקן יתאפשר חיבור אלחוטי למרחק תאורטי של עד 50 קילומטר. ניסויים שנעשו מצביעים[דרוש מקור] על טווח של עד 15 קילומטר בתנאים סבירים (היעדר מכשולים גדולים בדרך, מזג אוויר נאה). משדרי ה-WiMAX נקראים "תחנות בסיס" (base stations) והם דומים במהותם לתחנות הבסיס הסלולריות.

לתקן שתי גרסאות עיקריות, אחת בתדרים שמעל 10GHz ואחת בתדרים שבין 2-10GHz.