איגוד עובדים | סוגי איגודים שונים
English: Trade union

סוגי איגודים שונים

החוקר הישראלי אברהם פרידמן, חילק ב-1972 את מאפייני איגודים העובדים לשני קצוות, בהתאם למטרות הארגון, אשר כל איגוד עובדים מצוי במקום כלשהו ביניהם, והם:

  • איגוד פוליטי: איגוד השואף לקדם יעדים פוליטיים, מתוך כוונה לשנות את החברה, בין השאר באמצעות שליטה באמצעי הייצור.
  • איגוד כלכלי: איגוד שמטרתו היא לשפר את תנאי ההעסקה של חבריו.

מאפיין אפשרי אחר לסיווג של איגודים מקצועיים, הוא הבסיס לחברות בהם. ניתן לציין כמה בסיסים עיקריים:

  • בסיס מקצועי: התאגדות על בסיס המקצוע של החברים (לדוגמה: איגוד פועלי בניין), עוסקת לעיתים קרובות גם בחסימת הכניסה למקצוע על מנת למנוע תחרות
  • בסיס פרופסיונלי: התאגדות מקצועית עבור מקצועות עתירי ידע (לדוגמה: איגוד מורים, איגוד רופאים)
  • בסיס ענף תעשייתי: התאגדות של כלל העובדים בענף שלם (לדוגמה: איגוד עובדי מתכת)
  • בסיס מעסיק: התאגדות של עובדי ארגון מסוים, לרוב הממשלה
  • בסיס כללי: התאגדות סביב בסיסים שונים (לדוגמה: הסתדרות כללית)
  • בסיס דתי או אידאולוגי: התאגדות של תנועה אידאולוגית מסוימת (לדוגמה: איגוד קומוניסטי)

באופן מוכלל, ניתן להתייחס להתאגדויות עובדים מודרניות שהתפתחו במהלך ההיסטוריה לפי חלוקה בסיסית לשני סוגים עיקריים (העולם הקומוניסטי אינו נכלל בהגדרה זו):

  • איגודים הנוטים יותר לפן הצר, כלומר: איגודים מפוצלים ושונים זה מזה, אשר מטרתם העיקרית להשיג יתרונות יחסיים בשוק העבודה. צורה זו נהגה בעיקר בארצות הברית.
  • איגודים המהווים חלק מתנועות עבודה רחבות, ושואפים לקשר עם מוסדות השלטון למען שינוי החברה כולה. שיטה זו נהוגה בעיקר באירופה

מלבדם קיימות צורות רבות אחרות, אשר נהוגות במקומות שונים. דוגמה להתאגדות שונה היא ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, תופעה ייחודית למדינת ישראל שאינה קיימת במקומות אחרים, על-פיה קיים ארגון-גג רחב לרוב ההתאגדות המקצועית, המעורב באופן משמעותי בעיצוב המדינה.