איגוד עובדים | התפתחות איגודי העובדים
English: Trade union

התפתחות איגודי העובדים

מבחינה היסטורית, איגודי העובדים התפתחו בד בבד עם התפתחותם של המהפכה התעשייתית והקפיטליזם.

תהליך אחד שהוביל להיווצרותם של איגודי עובדים הוא יצירתו של שוק חופשי של פרטים מתחרים. תהליך זה הביא לכך שתחום הייצור נותק, מבחינתו הסובייקטיבית של העובד הפשוט, ממכלול חייו החברתיים. ניתוק זה איפשר לכל עובד להתחרות על תנאי עבודתו בלא מחויבות חברתית. עובדה זו תרמה להתפתחותם של איגודי עובדים, שבאופיים אינם מחויבים למקום העבודה[דרוש מקור], שכן איגוד כזה העניק יתרונות ניכרים לעובדים במשא ומתן על תנאי העסקתם.

תהליך אחר שתרם להתפתוחת איגודי העובדים היה התפשטות הממשלות בעולם המערבי והתרחבותן לתחומי עיסוק רבים. במשא ומתן מול מעסיק ממשלתי שלא חש עצמו מחויב לתוצאותיו העסקיות של המיזם אותו הוא מפעיל ניתן, באמצעות משא ומתן קיבוצי, להשיג הסדרי עבודה טובים.

במהלך ההיסטוריה חלו תמורות רבות בפעולת איגודי העובדים. בין הגורמים שגרמו לתמורות אלו הם:

  • פיתוח כללי של יכולת ההתארגנות, על ידי התפתחות התקשורת, התפתחות הבירוקרטיה, עליית רמת ההשכלה הממוצעת וכו', מאפשר יצירת איגודי עובדים.
  • ריכוז פועלים רבים במספר מצומצם יחסית של מפעלי ענק, מעודד התנהגות קיבוצית המתבטאת באיגוד עובדים, בעוד ששוק עבודה מפוצל מקשה על כך.
  • חדירתם של גורמים פוליטיים כגון מפלגות לשוק החופשי, השפיעו בכיוונים שונים על האיגודים המקצועיים.
  • להתפתחות הקומוניזם והסוציאליזם בעולם, שנתנו דגש להתאגדות המקצועית ובמקרים רבים יצרו זהות בינים לבין האיגודים המקצועיים, הייתה השפעה מכריעה על התפתחותם.
  • מיסוד שוק העבודה, שמצריך שיטות ניהול ריכוזיות, מעודד היווצרות איגודים מקצועיים.
  • התערבות ממשלות שונות בשוק העבודה, השפיע רבות על האיגודים, על ידי קיבוע בחוק של פעולתם והשפעה על שוק העבודה.
  • צורכם של מעסיקים מסוימים (בעיקר תעשיינים גדולים) ביצירת ציבור עובדים איכותי בעל הזדהות עם המקצוע, תרם לאיגודים והשפיע על דרך פעולתם (בעוד שרובם, כפי שצויין לעיל, התנגדו להם)
  • עלייה או ירידה במודעות החברתית-כלכלית של העובדים, בזכות השפעת הגורמים הנ"ל, שכללה לעיתים הבנה של תהליכים בשוק העבודה וגיבוש תפיסה המחלקת את החברה על-פי מעמדות כלכליים, השפיעה על האיגודים, לעיתים לטובתם ולעיתים לרעתם.

השפעתם של האיגודים המקצועיים וגורמים אלו היא הדדית, והם משפיעים אלו את אלו.

תהליך היווצרותם של מרבית ההתאגדויות המקצועיות במדינות המערב כלל את השלבים הבאים:

  1. התארגנות על בסיס מקצועי במקום העבודה
  2. הרחבה למקומות עבודה נוספים
  3. התאגדות על-בסיס מקצוע או ענף כלכלי ברמה רחבה
  4. התאגדות של עובדי תעשייה שרמת המקצועיות שלהם נמוכה
  5. התאגדות של מקצועות צווארון לבן.

במספר מדינות אירופאיות היו עובדי הדפוס הראשונים להתאגד בזכות היתרון של עובדים אלו בידיעת קרוא וכתוב וקיום השכלה מספקת לקיום פעולות ארגוניות כגון ניהול קופה, ביורוקרטיה ופעולות משפטיות.

במהלך ההיסטוריה של האיגודים המקצועיים ניכרה התנגדות רבה אליהם מצד המעסיקים השונים, וניסיון לחסימת פעולתם. התנגדות זו באה לידי ביטוי הן בחסימה על ידי פעולות כלכליות (לדוגמה, איסור על השתתפות באיגוד עובדים כתנאי קבלה לארגון), והן בחסימה משפטית, על ידי ניצול חוקי המדינה המחייבים גמישות של היצע העבודה (כלומר, הפיכת העובדים לפרטים לא-מאוגדים). המאבק בין המעסיקים לאיגודים המקצועיים נשא פנים רבות, והשפיע רבות על מקומם של איגודים אלו. בין היתר, הוביל מאבק זה להתארגנות המעסיקים, מיסוד שוק העבודה על ידי פשרות שונות וקביעת האיגודים המקצועיים בחוק.

ציר נוסף בו התפתחו האיגודים המקצועיים, הוא ציר עיצוב המדינה. מכיוון שלאיגודים המקצועיים קשר רב למבנה החברה, שינויים כלל-חברתיים כגון שינויים פוליטיים (לדוגמה: בשנת 1824 צומצם האיסור החוקי על התאגדות מקצועית) ושינויים בתודעת האדם, קשורים בהתפתחותם. לדוגמה: התפרקות מערכת הסולידריות וההפרטה במדינת ישראל בעשורים האחרונים של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, הביאה לצמצום משמעותי בכוחה של ההסתדרות, וכן בהפיכתה מארגון הדואג לתחומי חיים רבים של חבריו (כדוגמת תרבות עובדים) לאיגוד עובדים המבוסס על שיפור תנאי ההעסקה בלבד.

שני צירים אלו משולבים זה בזה ומהווים את עיקר המאבק החיצוני על התפתחות האיגודים המקצועיים. מאבק זה פועל בכמה מישורים:

  • השפעה על התודעה הציבורית שיש כלפי איגודים מקצועיים
  • השפעה על מוקדי הכוח הפוליטיים
  • השפעה על מקורות המימון של האיגודים, ושליטה במקורות אלו

מאבקים אלו יצרו במהלך ההיסטוריה הסדרי ביטחון ארגוני: הסדרים פורמליים המבטיחים את עתידו של האיגוד.

החוקרים ס' וב' וואב, אשר חקרו את התפתחות האיגודים המקצועיים באנגליה כתופעה הנובעת מצמיחת מעמד פועלים רחב אשר דרש את הטבת תנאיו, חילקו ב-1902 התפתחות זו לכמה שלבים:

  • בשלב דוקטרינת האינטרס השמור, פעלו האיגודים המקצועיים בעיקר על מנת לשמור על הביטחון התעסוקתי של העובדים (לדוגמה: חסימת כניסת עובדים חדשים), ויצירת ביטוח פנימי הנוגע בעיקר בצרכים רפואיים ובהגנה בזמן אבטלה.

דוקטרינת האינטרס השמור נבעה מחולשתם היחסית של האיגודים המקצועיים בהשוואה למעסיקים, ומנחיתות משפטית.

  • בשלב דוקטרינת הביקוש וההיצע, התמקדה פעילות האיגודים המקצועיים בשיפור יחסי של תנאי ההעסקה, בהתאם למצב שוק העבודה, וזאת על ידי משא ומתן קיבוצי עם המעסיקים.

דוקטרינה זו נבעה מגדילתם והתחזקותם של איגודים אלו.

  • בשלב דוקטרינת רמת החיים ההוגנת, שאפו האיגודים ליצירת שוק עבודה בו כלל העובדים זוכים לתנאי העסקה נאותים, שאינם נגזרים אך ורק ממצב השוק, וזאת על ידי השפעה על מוסדות השלטון במדינה.

דוקטרינה זו נבעה מהפכתם של האיגודים המקצועיים לכדי תנועות עבודה פוליטיות.