אסיה | היסטוריה
English: Asia

היסטוריה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של אסיה

הפרהיסטוריה של אסיה עתיקה יותר מכל יבשת אחרת פרט לאפריקה[2]. בני אדם יישבו לראשונה את אסיה בתקופה הפלאוליתית התחתונה, לפני כ- 1.8 מיליון שנה, כאשר נדדו אליה מאפריקה בני-אדם קדמונים מן המינים הומו ארקטוס והומו גאורגיקוס, שהיו ציידים-לקטים והותירו אחריהם כלי אבן מן התרבות האולדובאית והתרבות האשלית. בין האתרים הארכאולוגיים הידועים מתקופה זאת: דמניסי בגאורגיה, עובידיה וגשר בנות יעקב בישראל, וסנגיראן באינדונזיה. במהלך התקופה הפלאוליתית התפתחו באסיה, ככל הנראה, מיני אדם אנדמיים, האדם הדניסובי הידוע רק ממרכז אסיה והומו פלורסיינסיס באינדונזיה. אוכלוסיות האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני יישבו את מערב אסיה בערך החל מ-100 אלף שנים לפני זמננו, מאירופה ואפריקה בהתאמה. במקביל, טיפוסי אדם אחרים, שאינם ידועים במידה מספקת במחקר, יישבו את מזרח אסיה. אוכלוסיות האדם המודרני התפשטו במערב ודרום אסיה עוד בתקופה הפלאוליתית התיכונה וביתר שאת במהלך התקופה הפלאוליתית העליונה. דרום-מזרח אסיה שימשה כקרש קפיצה ליישוב אוסטרליה לפני יותר מ-40,000 שנה, וקבוצות בצפון-מזרח היבשת יישבו לראשונה את אמריקה לפני כ-15,000 שנה.

אסיה היא היבשת בה התרחשה לראשונה המהפכה הנאוליתית של המעבר לחקלאות, באזורי הסהר הפורה, החל מכ-11,500 שנה לפני זמננו, וכאלפיים שנה לאחר מכן גם בעמקי הנהרות בסין. אורח החיים החדש, שהתבסס על ביות צמחים ובעלי חיים, התפשט מאסיה לאירופה ולאפריקה בתהליך ממושך[3].

את ההיסטוריה של אסיה ניתן לראות כהיסטוריה קולקטיבית של מספר אזורי חוף היקפיים, מזרח אסיה, דרום אסיה והמזרח התיכון המקושרים ביניהם על ידי הערבה האירו-אסייתית.

בחופי היבשת חיו כמה מהעמים והתרבויות העתיקים ביותר הידועים, לאורך עמקי נהרות פוריים. במסופוטמיה, נהר האינדוס, וסין חיו תרבויות דומות יחסית שנראה כי החליפו ביניהן מידע (כגון ידע מתמטי) וטכנולוגיות (גלגל, המצאת הכתב). אזור הערבה היה מיושב בעבר על ידי נוודים, ומהערבות המרכזיות הם יכלו להגיע לכל מקום ביבשת. כך למשל התפשטו תושבי הערבה ההודו-אירופאית, והפיצו את שפתם למזרח התיכון, להודו, ולאזורים ה טוקאריים שעל גבול סין. החלק הצפוני של היבשת, היה בלתי נגיש ולכן דליל ביותר מבחינת צפיפות האוכלוסין. מרכז אסיה והאזורים ההיקפיים היו נפרדים זה מזה בגלל ההרים והמדבריות. בעוד שמבחינה טכנולוגית ותרבותית יושבי הערים היו יותר מתקדמים, יכולתם הצבאית הייתה מוגבלת כאשר רצו להתגונן נגד גדודי פרשים ונוודים שהגיעו מההרים. אך כאשר אלו כבשו את המדינות בסין, הודו והמזרח התיכון, הם נאלצו להסתגל במהרה לתנאים החברתיים המקומיים.

ראשוני היהודים בעולם התיישבו בארץ ישראל, ותרבותם החלה להתפתח במהלך האלף השני לפנה"ס. אלכסנדר הגדול כבש אזור שהשתרע מטורקיה עד הודו במהלך המאה ה-4 לפנה"ס, ובהמשך שלטה האימפריה הרומית על חלקים ממערב אסיה. במקביל התבססו ממלכות שונות באזור ממלכת פרס העתיקה. רוב התרבויות העתיקות הושפעו מדרך המשי, שחיברה את סין, הודו, והמזרח התיכון עם אירופה. האזור של דרום-מזרח אסיה היה נתון להשפעה רבה של ההינדואיזם והבודהיזם, שהחלו להתפתח בהודו. הח'ליפה האסלאמית ומדינות אסלאמיות אחרות השתלטו על המזרח התיכון והודו החל מהמאה ה-7, ובמאה ה-12 התרחשו מסעות הצלב, בהם ניסו נוצרים אירופאים לכבוש את ארץ הקודש מידי המוסלמים.

האימפריה המונגולית כבשה חלקים גדולים מאסיה במאה ה-13. האימפריה הרוסית החלה להתרחב מאסיה החל מהמאה ה-17, ובמאה ה-19 שלטה על סיביר ועל רוב מרכז אסיה. האימפריה העות'מאנית שלטה על טורקיה ועל המזרח התיכון מהמאה ה-16 ואילך. במאה ה-17 נוסדה שושלת צ'ינג בסין, והודחה מהשלטון ב-1912.

למספר אימפריות אירופאיות היו מספר אזורי שליטה באסיה בראשית המאה ה-20. המשחק הגדול בין רוסיה ובריטניה היה המאבק על השליטה במרכז אסיה במהלך המאה ה-19. במאה ה-20, האימפריה היפנית התרחבה לסין, קוריאה, ודרום-מזרח אסיה במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, רוב המדינות באסיה זכו לעצמאות. במהלך המלחמה הקרה, החלק הצפוני של אסיה היה נתון לשליטה קומוניסטית של ברית המועצות והרפובליקה העממית של סין. מספר עימותים כגון מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם והפלישה הסובייטית לאפגניסטן התחוללו בין הגוש המזרחי לגוש המערבי. ב-1991 קרסה ברית המועצות.