ארבעת המינים | רמזים בארבעת המינים
English: Four species

רמזים בארבעת המינים

לולב לצד מנורת שבעת הקנים בפסיפס בית הכנסת העתיק ביריחו. ארבעת המינים מהווים מוטיב חוזר בעיטורי בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל.

לארבעת המינים נאמרו כמה משמעויות במשך הדורות: כמשל לה', לדמויות מקראיות, לעם ישראל ולאברי האדם, וכן כרמז למים.

משל לקב"ה

ארבעה מינים שבלולב רומזים לקב"ה[14], כל מין מפני פסוק שהקב"ה מוזכר בו.

דמויות מקראיות

עוד רומזים המינים לאבות האומה[14]:

בספר הזוהר מובאת פרשנות קבלית לארבעת המינים, לפיה הם משל לאושפיזין ולשבע הספירות[15]:

משל לעם ישראל

ארבעת המינים, גבעת ברנר

עוד רומזים המינים לחלקים בעם ישראל[14]:

  • אתרוג – בעל טעם ובעל ריח – מסמל אנשים הלומדים תורה (טעם) ועוסקים במעשים טובים (ריח).
  • לולב בעל טעם (התמר) וחסר ריח – מסמל אנשים שלומדים תורה ובעלי ידע נרחב, אך מעשיהם אינם טובים.
  • הדס – חסרת טעם ובעלת ריח – מסמלת אנשים שלא לומדים תורה, אך מעשיהם טובים.
  • ערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים.

אגידת ארבעת המינים, מסמלת את האחדות בין כל הסוגים בעם ישראל[16].

משל לאברי גוף האדם

נאמר בהושענות של רס"ג כי ארבעת המינים באים לכפר על האדם, כל מין על איבר הדומה לו במראהו[17]:

  • האתרוג דומה ללב, והוא מכפר על הרהורי לב של חטא וחיבול.
  • הלולב דומה לעמוד השדרה של האדם, והוא מכפר על הגאווה והשינאה.
  • ההדס דומה לעיניים, והוא מכפר על הסתכלויות אסורות ומורדות.
  • הערבה דומה לשפתיים, והיא מכפרת על לשון הרע.

ארבעת המינים והמים

ערבה על גדות נחל

ארבעת המינים מתייחדים בכך שהם "גדלים על המים", ולכן מבטאים את שפע המים בארץ ישראל ואת התלות בהם[18], כפי שנכתב בתלמוד הבבלי[19]: "ארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים. וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר להם[20] בלא מים, כך אי אפשר לעולם בלא מים." והלקיחה שלהם היא שמזכה בהורדת המטר[21]. מאפיין זה מתחבר עם עניינו של סוכות, חג האסיף כשמו בתורה[22], שהוא זמן האסיף של יבול הצומח.

בתלמוד הירושלמי[23] נאמר:

ארבעת מינין הללו גדילים על המים, לפיכן הן באין פרקליטין למים.

  • כפות תמרים - ממחישות יותר מכל את שפעת המים באזורים היבשים בארץ, בבקעה ובנאות המדבר.
  • ערבת הנחל – כשמה מבטאת את שפעת הנחלים והמעיינות ומזכירה את המקומות המרובים ביותר במים, שם היא נפוצה ביותר. הערבה היא גם התלויה ביותר במים מבין ארבעת המינים, שהרי ענפי הערבה שבלולב נכמשים ביום הראשון, לפני כל המינים האחרים.
  • הדס – כשמו "עץ עבות", הוא הצמח הדחוס ביותר בעלים[24] וממחיש את השפע, הרעננות והירקוּת העצומה שבטבע. במקרא מופיע ההדס בין הצמחים המסמלים פוריות: "אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם, אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס."[25]. לעומת בדי ערבה שכומשין לאחר קטיפתם, ההדסים נשארים זקופים ורעננים גם ללא מים זמן ניכר.
  • אתרוג - הוא הפרי שצריך הכי הרבה מים בחקלאות הארץ ישראלית הטבעית. עובדה זו מתבטאת בהלכה "האתרוג בלבד משאר פירות האילן הרי הוא כירק והולכין אחר לקיטתו"[26], טעם הדבר הוא תלותו במים בדומה לגינת הירק[27], ומהאמור בתלמוד ירושלמי "אמר רבי תנחומא תירגם עקילס הדר - הידור, אילן שהוא גדל על פני המים[28]" ומעוד מקורות דומים בחז"ל[29]. האתרוג מסמל פוריות מכיוון שעץ האתרוג נותן את פירותיו כל השנה. כמו כן, הפיטם, הקצה המורחב של עמוד העלי שהוא האבר הנקבי של הפרח, הוא תנאי לכשרותו[30]. שלא כמו שאר הפירות, הפיטם נשאר בראש האתרוג גם לאחר הבשלתו.