בלגיה | דמוגרפיה
English: Belgium

דמוגרפיה

Disambig RTL.svg המונח "בלגים" מפנה לכאן. לערך העוסק בעם עתיק, ראו בלגים (עם עתיק).

בלגיה לא הייתה ישות עצמאית ואף לא השתייכה כולה למדינה אחת במשך רוב התקופה מאז צירופה לאימפריה הרומית. כתוצאה מכך מפולגת אוכלוסייתה בין דוברי שפות שונות, בעיקר הולנדית וצרפתית. מניחים כי התושבים הראשונים היו הקלטים.

בשנת 2018 חיו בבלגיה מעל 11 מיליון תושבים. כ-59% מתוכם חיו בפלנדריה דוברת ההולנדית, כ-31% בוולוניה דוברת הצרפתית וכ-10% במחוז הבירה בריסל ובהם מעל ל-80% דוברי צרפתית.

התפלגות דתית במדינה: 60.7% נוצרים (52.9% קתולים ו-2.1% פרוטסטנטים), 32% חסרי דת (14.9% אתאיסטים ו17.1% אגנוסטיקנים) 5.2% מוסלמים, 2.1% בני דתות אחרות.

החל משנות ה-60 המאוחרות החל גל הגירה למדינה בעיקר ממרוקו, אלג'יריה, וקונגו (זאיר, שנשלטה בעבר על ידי בלגיה) וממספר מדינות אפריקאיות דוברות צרפתית. השפה הצרפתית מקלה על המהגרים להיטמע באוכלוסייה. המהגרים פתרו את בעיית "הידיים העובדות" שהייתה במדינה ועדיין קיימת במובנים מסוימים. עם זאת, מושגים כמו בדלנות, פשיעה ומחסור בהשכלה מיוחסים לרוב למהגרים וקיימת מתיחות מסיומת בין הבלגים האתניים למהגרים. נכון לשנת 2018 חיים בבלגיה 11,000,000 תושבים. כ -85% מהם מקומיים. בעיה נוספת שגורמת למתיחות בין מהגרים למקומיים היא שהילודה בקרב אוכלוסיית המהגרים גבוהה בהרבה מזו של האוכלוסייה המקומית, מה שיוצר מיעוט מתרחב שמשתלב לאט בענפים כמו הספורט, כלכלה ותרבות.

יהדות בלגיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות בלגיה

היהודים הראשונים הגיעו לבלגיה בימי הביניים, במאה ה-13, אך קהילותיהם הושמדו במהלך אותה המאה והמאה ה-14 בידי המגפה השחורה והפרעות שנלוו לה. במאה ה-16 הגיעו אנוסים מספרד ופורטוגל, ובמאה ה-18 הגיעו יהודים אשכנזים לתחומי המדינה. כשהכריזה בלגיה על עצמאותה בשנת 1830 חיו בה כ-1,000 יהודים בלבד. גלי הגירה גדולים הגיעו בסוף המאה ה-19 בעיקר ממזרח אירופה.

לאחר כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה לא הורע מצב היהודים בבת אחת אלא בהדרגה, וכמחצית מיהודי בלגיה נשלחו למחנות עבודה והשמדה בתקופת השואה. מתוכם נרצחו כ-28,900 בני אדם, שהיוו כ-44 אחוזים מכלל הקהילה היהודית, שיעור נמוך מהולנד אך גבוה יותר מצרפת, שלושתן מדינות במערב אירופה. בלגים רבים הצילו יהודים באמצעות הסתרתם או שסייעו להם להמלט מהמדינה.

לאחר המלחמה הוקמו קהילות מחודשות בבריסל ואנטוורפן וכיום יש בבלגיה כ-30,000 יהודים.