בנימין זאב הרצל | הערות שוליים
English: Theodor Herzl

הערות שוליים

  1. ^ התמונה כפי שפורסמה בעיתון Sport und Salon, ינואר 1900
  2. ^ Theodor Herzl, The Jewish State: with 2014 Foreward by Jerold S. Auerbach, copyright page
  3. ^ אילון, עמ' 26–27.
  4. ^ 4.0 4.1 אילון, עמ' 31.
  5. ^ 5.0 5.1 אילון, עמ' 29.
  6. ^ אלכס ביין, תיאודור הרצל (1983), עמ' 3.
  7. ^ אילון, עמ' 28.
  8. ^ שאול בן-חיים, הבית הריק באמצע המרכז הסואן, מעריב, 5 בספטמבר 1958.
  9. ^ אז בכתובת "אורסאג – אוט 47", כיום נמצא באתר המוזיאון היהודי של בודפשט.
  10. ^ לדברי אילון, עמ' 35: "אין ראיות שעלה לתורה בבית הכנסת".
  11. ^ עמ' 14 .Jacques Kornberg, Theodor Herzl: From Assimilation to Zionism, Indiana University Press, 1993
  12. ^ כיום – רחוב אפאצאי צ'רה 10.
  13. ^ אילון, עמ' 33.
  14. ^ הגימנסיה נקראה אחר כך תיכון יוז'ף אטבש.
  15. ^ ביין, הרצל, עמ' 11.
  16. ^ אילון, עמ' 34.
  17. ^ 17.0 17.1 אילון, עמ' 40.
  18. ^ אילון, עמ' 37.
  19. ^ אילון, עמ' 36.
  20. ^ אילון, עמ' 41.
  21. ^ 21.0 21.1 אילון, עמ' 43.
  22. ^ אילון, עמ' 44.
  23. ^ אילון, עמ' 45.
  24. ^ אילון, עמ' 46: ברחוב פראטֶר 25.
  25. ^ אילון, עמ' 47.
  26. ^ אילון, עמ' 59.
  27. ^ אילון, עמ' 64–65: ייתכן שכבר בבדיקה זו נתגלתה מחלת הלב שעתידה הייתה לגרום למותו. אולם ייתכן יותר שנתגלתה בה מחלת המין שנדבק בה ביוני 1880.
  28. ^ אילון, עמ' 65–66: קאנא, בנם של יהודים מרומניה, היה מבוגר מהרצל בשלוש שנים וגם הוא סטודנט למשפטים. הם נפגשו זמן קצר לאחר שהרצל הגיע לווינה. מאוחר יותר עקר קאנא לברלין. השניים המשיכו להתכתב מדי פעם עד להתאבדותו של קאנא ב-1891.
  29. ^ אילון, עמ' 69.
  30. ^ 30.0 30.1 אילון, עמ' 75–77: אחד משלושת היהודים האחרים ב"אלביה", פאול פון פורטהיים, היה זה שהציע להדיח את הרצל ואף הציע שלא לקבל יותר יהודים לאגודה. ההצעה נתקבלה, אולם זמן קצר לאחר מכן גורש גם הוא ולמחרת התאבד בירייה.
    עמ' 78: גם לאחר האירועים נותרו הרצל והרמן באהר מכרים קרובים ונפגשו בתדירות גבוהה; עמ' 185: במהלך השנים השתנה באהר והפך "אוהב יהודים מושבע".
  31. ^ אילון, עמ' 70.
  32. ^ אילון, עמ' 70–71. העלון של אלביה טען כי הרצל "תובע לעצמו מעמד של זכויות־יתר בעוד שהוא מלגלג בגלוי, ובסתר בז, למה שיָקר ללבם של חברי ההתאגדות".
  33. ^ אילון, עמ' 71.
  34. ^ אילון, עמ' 72, 74.
  35. ^ תאודור הרצל, עניין היהודים : ספרי יומן – כרך א: 1895 – 1898, עמוד 55: "אימתי בעצם החילותי להתעסק בעניין היהודים? מן הסתם מן הרגע שעלה על הפרק. בוודאי מאז קראתי את ספרו של דירינג... הדבר היה דומני ב-1881, או ב-1882... במרוצת השנים כרסמה בי השאלה וגברה בי, עינתה את נפשי ואמללה אותי. לאמתו של דבר חזרתי אליה שוב ושוב".
  36. ^ אילון, עמ' 87: לרחוב צלינקה 11.
  37. ^ אילון, עמ' 88–89.
  38. ^ אילון, עמ' 90.
  39. ^ אילון, עמ' 91.
  40. ^ אילון, עמ' 92.
  41. ^ 41.0 41.1 אילון, עמ' 93.
  42. ^ אילון, עמ' 94.
  43. ^ אילון, עמ' 95.
  44. ^ אילון, עמ' 96.
  45. ^ ביין, הרצל, עמ' 32.
  46. ^ אילון, עמ' 99.
  47. ^ אילון, עמ' 100.
  48. ^ אילון, עמ' 101.
  49. ^ 49.0 49.1 אילון, עמ' 102.
  50. ^ אילון, עמ' 61.
  51. ^ אילון, עמ' 60, 77–78, 92, 95–97, 100: הסאטירה הפוליטית "אבירי המלל"; הקומדיה "מאמץ משותף" (Kompagniearbeit); הסאטירה "משפט הירשקורן" (Die Causa Hirschkorn); המחזה שופע הרמזים האוטוביוגרפיים "הנכזבים" (Die Enttäuschten, 1883–1884); הסאטירה "הוד רוממותו" (Seine Hoheit), שהרצל סיים את כתיבתה במהלך 1886 ונדחתה על ידי "התיאטרון הגרמני" היוקרתי בברלין; "בן־טיפוחים" (Muttersöhnchen, 1887), שאידיאל גיבורו האציל התאוותן מנוגד ניגוד גמור לטבעו העצור של הרצל עצמו.
  52. ^ 52.0 52.1 אילון, עמ' 103–104.
  53. ^ 53.0 53.1 53.2 אילון, עמ' 104–105.
  54. ^ אילון, עמ' 106.
  55. ^ אילון, עמ' 107: ברחוב מארק אוּרֶל.
  56. ^ אילון, עמ' 108.
  57. ^ אילון, עמ' 112.
  58. ^ אילון, עמ' 109: קאנא היה מדוכדך בשל כשלונו כסופר. הוא התאבד בירייה בברלין. רגעים לפני כן כתב להרצל: "תאודור הטוב והיקר שלי, ידידך הוותיק מברכך לשלום לפני מותו. אני מודה לך על ידידותך ועל כל נדיבותך... אני נושק לך".
  59. ^ אילון, עמ' 110; עמ' 112, הערה: הנס נימול רק לאחר מותו של אביו, בעת היותו נער מתבגר, "כפי הנראה מתוך היענות להפצרות המנהיגים הציוניים".
  60. ^ אילון, עמ' 112–114.
  61. ^ אילון, עמ' 119–121: הדירה ברי דֶה מוֹנסוֹ 8. משק הבית המשותף כלל גם ארבעה משרתים, שניים מהם הובאו מווינה.
  62. ^ אילון, עמ' 124–126.
  63. ^ אילון, עמ' 131–132.
  64. ^ 64.0 64.1 אילון, עמ' 133–135.
  65. ^ 65.0 65.1 אילון, עמ' 135–136.
  66. ^ השוו: אילון, עמ' 74.
  67. ^ 67.0 67.1 קורנברג, עמ' 115–123.
  68. ^ אילון, עמ' 137–142.
  69. ^ Kornberg, From Assimilation to Zionism, עמ' 137–142
  70. ^ ביין, הרצל, עמ' 83; ב"ז הרצל, הרצל ודרייפוס – כתבות ומאמרים של הרצל על משפט דרייפוס (תרגום: מאיר מוהר; עריכה: אלכס ביין), תל אביב: הוצאת מרדכי ניומן; ירושלים: סיני, 1945, עמ' 9–10; אילון, עמ' 148.
  71. ^ 71.0 71.1 אילון, עמ' 149.
  72. ^ מבט חדש על דרייפוס, הרצל וצעקת ההמון, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2014.
  73. ^ 73.0 73.1 73.2 אילון, עמ' 150–151.
  74. ^ אלכס ביין, תיאודור הרצל, ספר תולדותיו, כרך ראשון, א–ב, תל אביב: דפוס הפועל הצעיר, 1934, עמ' 177. וראו גם: לא חוזה או הוזה, דווקא איש מעשה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2007.
  75. ^ דרכו של הרצל לגיבוש תודעה לאומית יהודית: חלק ב, אלפיים (כתב עת), 15, 1997
  76. ^ אילון, עמ' 147–148.
  77. ^ 77.0 77.1 אילון, עמ' 152.
  78. ^ חליפת המכתבים בין הרצל והברון הירש, באתר פרויקט בן יהודה
  79. ^ אילון, עמ' 153.
  80. ^ ביין, הרצל, עמ' 88: מכתבו הנועז החל במילים: "אדון נכבד מאוד! מתי יורשה לי הכבוד לבקר אצלך? הייתי רוצה לשוחח עמך בשאלת-היהודים. אין הדברים אמורים בראיון עיתונאי, וכן גם לא בעסק-כספים מכוסה או מגולה... אני מבקש רק לשוחח עמך שיחה פוליטית-יהודית, שאולי תצמיח פעולה בזמן שגם אני וגם אתה לא נהיה עוד בחיים";
    אילון, עמ' 155–156: לאחר שהירש השיב לו באמצעות מזכירו, שיגיש את הצעתו בכתב, כתב לו הרצל: "מה שעשית עד עכשיו היה נדיב, אבל גם מוטעה, הון עצום שהוצא לבטלה. עד עכשיו היית רק פילאנטרופ. אני אלמדך כיצד להיות יותר מזה". הערתו העוקצנית של הרצל עוררה את סקרונותו של הירש, שמצא עתה זמן להיפגש עמו. הרצל שם דגש לקראת הפגישה גם על המראה החיצוני. ביומנו כתב: "יום קודם־לכן לבשתי במתכוון כפפות חדשות כדי שתיראנה חדשות, אך לא יהיה ניכר שזה עתה נקנו. אין לנהוג בעשירים כבוד רב מדי". על אף שארמונו של הירש היה במרחק שלושה גושי-בניינים בלבד ממלונו של הרצל, נסע אליו הרצל בכרכרה שכורה.
  81. ^ אילון, עמ' 157–160.
  82. ^ אילון, עמ' 161–163.
  83. ^ 83.0 83.1 אילון, עמ' 163–164.
  84. ^ אילון, עמ' 168.
  85. ^ אילון, עמ' 169–171.
  86. ^ אילון, עמ' 175–178.
  87. ^ אילון, עמ' 180.
  88. ^ אילון, עמ' 181–184.
  89. ^ אילון, עמ' 185–186.
  90. ^ אילון, עמ' 189–190.
  91. ^ אילון, עמ' 191.
  92. ^ אילון, עמ' 193.
  93. ^ אילון, עמ' 194–196.
  94. ^ 94.0 94.1 אילון, עמ' 197–198.
  95. ^ בנימין זאב הרצל, מדינת היהודים, בפרקים: "ההצעה" ו"פלשתינא או ארגנטינא", בפרויקט בן-יהודה.
  96. ^ אילון, עמ' 199–200.
  97. ^ עמוס אילון, רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר - 1743 - 1933, תרגם מאנגלית דני אורבך, הוצאת דביר, 2004; עמ' 285.
  98. ^ אילון, עמ' 201–202.
  99. ^ אילון, עמ' 203.
  100. ^ Raphael Patai, The Jews of Hungary: History, Culture, Psychology, Wayne State University Press, 1996. עמ' 340–341.
  101. ^ אילון, עמ' 204.
  102. ^ אילון, עמ' 208–211.
  103. ^ אילון, עמ' 215–216.
  104. ^ 104.0 104.1 אילון, עמ' 220–224.
  105. ^ אילון, עמ' 211, 217–218.
  106. ^ ביין, הרצל, עמ' 158; אילון, עמ' 365.
  107. ^ אילון, עמ' 226–230.
  108. ^ אילון, עמ' 231–234.
  109. ^ אילון, עמ' 234–238.
  110. ^ אילון, עמ' 242: בית משפחת הרצל היה אז ברחוב ברג 6. בבית מספר 19 התגורר זיגמונד פרויד. השניים היו מיודדים ונפגשו ברחוב כמעט מדי יום.
    אילון, עמ' 250: הרצל נהג לרכוב לעבודתו (בעיתון) בעיר על אופניים, במחשבה שהספורט ישפר את בריאותו, אולם ייתכן שבכך החמיר את מחלת הלב שלו.
  111. ^ אילון, עמ' 239–240.
  112. ^ אילון, עמ' 241.
  113. ^ 113.0 113.1 אילון, עמ' 247.
  114. ^ אילון, עמ' 250.
  115. ^ אילון, עמ' 252–253.
  116. ^ בנימין זאב הרצל, "היהדות הלאומית" של ד"ר גידמאן, באתר פרויקט בן יהודה
  117. ^ 117.0 117.1 אילון, עמ' 256–257.
  118. ^ די ולט, גיליון ראשון, 4 ביוני 1897
  119. ^ אילון, עמ' 258.
  120. ^ 120.0 120.1 אילון, עמ' 259.
  121. ^ Heiko Haumann, The First Zionist Congress in 1897: Causes, Significance, Topicality, Karger, 1997, עמ' 128.
  122. ^ אילון, עמ' 260.
  123. ^ 123.0 123.1 אילון, עמ' 261.
  124. ^ אילון, עמ' 263–264.
  125. ^ אילון, עמ' 266–269.
  126. ^ תאודור הרצל, עניין היהודים – ספרי יומן, 1985–1904, ירושלים 1997–2001, א', עמ' 482.
  127. ^ 127.0 127.1 אילון, עמ' 385–386.
  128. ^ אחד העם, הקונגרס הציוני הראשון, השילוח, ספטמבר 1897; על יחסו של אחד העם והרצל, ראו למשל: ביין, הרצל, עמ' 210–215.
  129. ^ אילון, עמ' 274–275.
  130. ^ 130.0 130.1 אילון, עמ' 278.
  131. ^ אילון, עמ' 279–280.
  132. ^ אילון, עמ' 281–282.
  133. ^ אילון, עמ' 282–283.
  134. ^ אילון, עמ' 277.
  135. ^ אילון, עמ' 284–286.
  136. ^ אילון, עמ' 287, 289.
  137. ^ אילון, עמ' 292–299.
  138. ^ פגישת הרצל עם בילוב, 9 באוקטובר ביומני הרצל
  139. ^ אילון, עמ' 299–311.
  140. ^ תיאור הפגישה עם הקיסר הגרמני בקושטא, ביומני הרצל
  141. ^ אילון, עמ' 311–316.
  142. ^ אילון, עמ' 316–317.
  143. ^ אילון, עמ' 333–334: גם הקיסרית, שחייכה לעברו של הרצל כשהגיע לראיון בקושטא, אמרה לשגריר האוסטרי לפני צאתם מקושטא, שהדבר היחיד שהיא מצטערת עליו הוא שתיאלץ מעתה לראות "כל כך הרבה יהודים מזוהמים".
  144. ^ 144.0 144.1 144.2 אילון, עמ' 318–321.
  145. ^ יואב רגב, נס ציונה: 110 שנותיה, עיריית נס ציונה, 1993, עמ' 26.
  146. ^ עבריה, ממושבות אחינו באה"ק, המליץ, 21 בנובמבר 1898
  147. ^ אילון, עמ' 321–322.
  148. ^ 148.0 148.1 אילון, עמ' 322–323.
  149. ^ יורם מיורק, עם הרצל לירושלים, עמ' 52.
  150. ^ 150.0 150.1 אילון, עמ' 324.
  151. ^ יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 76.
  152. ^ תיאודור הרצל, ספרי הימים, ג, עמ' 186.
  153. ^ אילון, עמ' 325–328.
  154. ^ אילון, עמ' 329–332.
  155. ^ אילון, עמ' 336–337.
  156. ^ אילון, עמ' 339–340.
  157. ^ אילון, עמ' 342–344.
  158. ^ אילון, עמ' 345–347.
  159. ^ אילון, עמ' 348–349.
  160. ^ אילון, עמ' 349–352.
  161. ^ אילון, עמ' 343–358.
  162. ^ אילון, עמ' 358–359.
  163. ^ אילון, עמ' 361, 363.
  164. ^ 164.0 164.1 אילון, עמ' 365–368.
  165. ^ על מנת ליצור אהדה אצל הסולטאן, החליט הרצל לתת לו במתנה מכונת כתיבה בשפה הערבית (שאותיותיה היו נהוגות אז באימפריה העות'מאנית). הואיל ומכונה כזו עדיין לא הייתה קיימת, פנה הרצל לחברת רמינגטון, שהסכימה לנסות ולייצר מכונה שכזו בתמורה לסכום נכבד, אולם עקב בעיות טכניות לא עמדה החברה בתאריך היעד והרצל הגיע לפגישה ללא המכונה.[דרוש מקור]
  166. ^ 166.0 166.1 אילון, עמ' 370–375.
  167. ^ אילון, עמ' 376–377.
  168. ^ אילון, עמ' 378–382.
  169. ^ 169.0 169.1 אילון, עמ' 382–386.
  170. ^ 170.0 170.1 אילון, עמ' 386–391.
  171. ^ אילון, עמ' 391–395.
  172. ^ אילון, עמ' 396–402.
  173. ^ אילון, עמ' 402–409.
  174. ^ אילון, עמ' 411–413.
  175. ^ 175.0 175.1 175.2 175.3 אילון, עמ' 414–419.
  176. ^ 176.0 176.1 אילון, עמ' 420–422.
  177. ^ 177.0 177.1 177.2 אילון, עמ' 423–426.
  178. ^ ישעיהו פרידמן, גרמניה, טורקיה והציונות 1897–1918, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, עמ' 115–117.
  179. ^ 179.0 179.1 אילון, עמ' 429–432.
  180. ^ אילון, עמ' 432–434.
  181. ^ אילון, עמ' 434–437.
  182. ^ אילון, עמ' 437–438.
  183. ^ 183.0 183.1 אילון, עמ' 439–441.
  184. ^ ביין, הרצל, עמ' 409.
  185. ^ הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "המספד בירושלים", לפטירת הד"ר בנימין זאב הרצל"; ראה אור, בין השאר, בעריכת אליעזר אלינר, הוצאת ראובן מס בירושלים בשנת תשמ"ח–1987. נדפס גם במאמרי הראיה, א' עמ' 94.
  186. ^ מתתיהו הרצל, הספד של אליעזר בן יהודה בכתב העת השקפה, באתר הספרייה הלאומית
  187. ^ אניטה שפירא, בן-גוריון: דמותו של מנהיג, עמ' 20.
  188. ^ חיותה בוסל, (דגניה א' תש"ה), ספר העלייה השנייה, (עורכים: ברכה חבס ואליעזר שוחט), תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ז–1947, עמ' 141.
  189. ^ ב-5 בפברואר 1950, ביום השלג הגדול במישור החוף, עלה המטוס באש בשדה התעופה לוד בעת ניסיון המראה. 42 נוסעיו נצלו בנס. המטוס נשרף לחלוטין.
  190. ^ סרטונים העלאת עצמותיו של הרצל וקבורתו בישראל, יומני כרמל, אוגוסט 1949
  191. ^ תיאודור הרצל, מדינת היהודים, (תרגום מגרמנית: ש' פרלמן), ירושלים: הוצאת הספרייה הציונית, תש"י–1950, עמ' 13.
  192. ^ תיאודור הרצל, מדינת היהודים, (תרגום מגרמנית: ש' פרלמן), ירושלים: הוצאת הספרייה הציונית, תש"י–1950, עמ' 13–14.
  193. ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך א, צעירים וחולמים, עמ' 17.
  194. ^ תיאודור הרצל, כתבים, כרך ג', אלטניילנד, תש"ג-1943, עמ' 68–69.
  195. ^ כתבי הרצל, כרך 5.
  196. ^ האחד בשנת תשכ"ח 1968(הקישור אינו פעיל, 6 בפברואר 2018). השני בשנת תשל"ג 1973(הקישור אינו פעיל, 6 בפברואר 2018); שניהם בערך של 100 לירות, והשלישי, בערך של תשל"ח 1978(הקישור אינו פעיל, 6 בפברואר 2018).
  197. ^ אהרן ליבושיצקי, לנשמת הרצל, הצפירה, גיליון 152, 1904. על השיר: "לנשמת הרצל", באתר זמרשת.
  198. ^ מילות השיר "הרצל", באתר שירונט
  199. ^ א"ב יהושע, מר מאני, פרק רביעי.
  200. ^ בית הרצל ביער חולדה, באתר קק"ל.
  201. ^ סעיף 1 לחוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), התשס"ד–2004.
  202. ^ סעיף 10 לחוק בנימין זאב הרצל.
  203. ^ מלך, דבר, 1 באוגוסט 1975
  204. ^ "הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ": מה נותר מחזונו בעידן של אנוכיות וחמדנות, באתר הארץ, 10 בינואר 2018
  205. ^ המהפכן המטופח, באתר ישראל היום, 16 פברואר 2018
  206. ^ ביקורת: עולמו הפנימי והחיצוני של הרצל, קתדרה 105, ספטמבר 2002, עמ' 185–190.