בנימין נתניהו | קדנציה רביעית כראש ממשלה (2015 ואילך)

קדנציה רביעית כראש ממשלה (2015 ואילך)

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ממשלת ישראל השלושים וארבע
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין נותן ב-20 באפריל 2015, הארכת זמן של 14 יום לבנימין נתניהו להרכיב את הממשלה ה-34
בנימין נתניהו, 2015

ב-14 במאי 2015, הושבעה ממשלת ישראל ה-34 בראשותו: ממשלה צרה, שנשענה על 61 ח"כים. כעבור כשנה, ב-26 במאי 2016, הצטרפה ישראל ביתנו לקואליציה, ומניין חבריה עלה ל-66 (חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס מישראל ביתנו נותרה באופוזיציה).

בממשלה זו כיהן נתניהו גם כשר החוץ (ראו להלן) וכשר התקשורת, והוחלף בפברואר 2017 באופן זמני על ידי צחי הנגבי, ובאופן קבוע על ידי איוב קרא במאי 2017. עד סוף 2016 היה השר לשיתוף פעולה אזורי, אז הוחלף על ידי צחי הנגבי[93]. ב-13 בינואר 2016 נבחר נתניהו פעם נוספת לתפקיד יושב ראש הליכוד. הוא היה המועמד היחיד בפריימריז שמרכז המפלגה הקדים ביוזמת נתניהו, על כן החליט בית הדין של הליכוד לבטלן[94].

ב-24 בדצמבר 2018, החליט עם שותפיו לקואליציה להקדים את הבחירות לכנסת ה-21[95]. ב-26 בדצמבר, אישרה הכנסת את פיזורה, ונקבע כי הבחירות ייערכו ב-9 באפריל 2019[96].

בשנת 2019 נבחר על ידי השבועון "טיים" לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם[97].

נתניהו הוביל את "הליכוד" בבחירות לכנסת העשרים ואחת לזכייה ב-35 מנדטים. במהלך מערכת הבחירות הוא עודד את ריצתן המשותפת של הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית ברשימת איחוד מפלגות הימין, ואף שריין את המקום ה-28 ברשימת הליכוד למועמד מטעם הבית היהודי[98]. בתמיכת מפלגות הימין והחרדים קיבל נתניהו מנשיא המדינה ראובן ריבלין את כתב המינוי לנסות ולהקים את הממשלה הבאה, אך לא הצליח בכך. סמוך לפקיעת פרק הזמן שנקצב לנתניהו להקמת הממשלה הצביעה הכנסת בקריאה שלישית על פיזורה. בשל כך, ממשלת המעבר מסוף הכנסת העשרים, בראשות נתניהו, המשיכה לכהן לאורך כל כהונת הכנסת העשרים ואחת, עד להרכבת ממשלת ישראל השלושים וחמש.

ב-20 ביולי 2019 הפך נתניהו לראש ממשלת ישראל שכיהן במשך התקופה הארוכה ביותר.

נתניהו הוביל את "הליכוד" בבחירות לכנסת העשרים ושתיים תוך שצירף לרשימת הליכוד את מפלגת "כולנו" ואחדים מחבריה, ושיכנע את מפלגת "זהות" לפרוש מהבחירות, בתמורה לתפקיד שר למשה פייגלין, הקלות בתחום הלגליזציה של קנאביס רפואי ועוד. בבחירות זכתה רשימת "הליכוד" ב-32 מנדטים, ירידה לעומת 38 המנדטים שהיו לה (יחד עם מפלגת "כולנו" וללא חבר הכנסת אלי בן-דהן, שחזר למפלגת "הבית היהודי"). ב-25 בספטמבר 2019 הטיל הנשיא ריבלין על נתניהו את המנדט להרכיב ממשלה, לאחר שנתמך בידי 55 חברי כנסת, לעומת 54 שתמכו ביריבו בני גנץ. ב-21 באוקטובר, הודיע נתניהו לנשיא כי כשלו ניסיונותיו להרכיב את הממשלה והוא מחזיר את המנדט, שהועבר לבני גנץ.

התחום הביטחוני

החל מאוקטובר 2015 חלה הסלמה בהיקף הפיגועים שביצעו מחבלים פלסטינים, שכללו פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ופיגועי ירי. הפיגועים בוצעו על רקע טענה שלפיה ישראל מתכוונת לפגוע במסגד אל-אקצא. לצורך בלימת גל הטרור נקטה הממשלה צעדים שכללו פריסה מוגברת של חיילים ושוטרים, פעילות אינטנסיבית של השב"כ, החמרת הענישה על מחבלים ומיידי אבנים וניטור ההסתה ברשתות החברתיות המקוונות. גל הטרור דעך בהדרגה עד חודש מרץ. בסוף חודש יוני עלה שוב מספר הפיגועים, במהלך חודש הרמדאן.

בנאום שנשא בוועידת הקונגרס הציוני העולמי ה-37, ב-20 באוקטובר 2015, הזכיר נתניהו פרעות שערביי ארץ ישראל ביצעו ביהודיה החל מ-1920, בעקבות דברי הסתה דומים של המופתי חג' אמין אל-חוסייני. בתוך דבריו אמר שמלכתחילה היטלר לא תכנן להשמיד את היהודים אלא רק לגרש אותם, אך המופתי בפגישתם אמר לו שאז יגיעו לארץ ישראל, וייעץ לו לשרוף אותם[99]. דברי נתניהו עוררו ביקורת בישראל ובעולם, בנימוק שיש בהם שכתוב של ההיסטוריה והסתה[100]. לנוכח הביקורת הבהיר נתניהו שמטרתו הייתה להציג את תמיכתו של אל-חוסייני בהשמדת היהודים, ולא לטהר את היטלר[101]. ב-30 באוקטובר פרסם הבהרה נוספת בדף הפייסבוק שלו, ובה הטיל אחריות מלאה לשואה על היטלר והנאצים, אך גם גינה את המופתי על החלק שנטל בשואה, ועל ההסתה האנטישמית שלו ושל ממשיכי דרכו[102].

על רקע המשך מלחמת האזרחים בסוריה התבצעו מאות תקיפות של צה"ל במדינה, במטרה למנוע העברת נשק לחזבאללה ולשבש את ההיאחזות האיראנית בסוריה. המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה חייבה תיאום בין ישראל לרוסיה, ובפרט בין חילות האוויר של שתי המדינות. לשם כך, נפגש נתניהו פעמים אחדות, החל מספטמבר 2015, עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין[103].

במאי 2016 הודיע נתניהו שבכוונתו למנות את אביגדור ליברמן לשר הביטחון ולהעביר לצורך כך את משה יעלון לתפקיד שר החוץ. בעקבות זאת התפטר יעלון מהממשלה ומהכנסת ומתח ביקורת על נתניהו וההנהגה שהפכה "נגררת ומתלהמת"[104]. במחאה על הדחת יעלון והשינויים בממשלה התפטר גם השר להגנת הסביבה אבי גבאי[105].

ב-2018 החריף הסכסוך האיראני-ישראלי והפך לעימות ישיר. החיכוכים בין המדינות כללו החדרת מל"ט מתאבד איראני לתוך ישראל בפברואר וכנגדן תקיפת שדה התעופה T-4 ותקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה בידי ישראל בחודש אפריל, מתקפות שבהן נהרגו עשרות חיילים איראניים ממשמרות המהפכה האסלאמית ומיליציות שיעיות. ב-30 באפריל 2018 נשא נתניהו נאום בקריה ובו חשף מידע מארכיון תוכנית הגרעין האיראנית, לפי עשרות אלפי מסמכים וקבצים שהוציא "המוסד" מטהרן, ובהם הוכחות שאיראן ניסתה להסתיר את תוכניותיה לפיתוח נשק גרעיני. במאי ירו מיליציות איראניות 20 טילים לעבר מוצבי צה"ל בחרמון. רובם נפלו בשטח סוריה ומארבעה מתוכם יורטו בידי כיפת ברזל. בתגובה תקף חיל האוויר הישראלי עשרות יעדים איראניים בסוריה.

בשנת ה'תשע"ח חלה הסלמה גם בחזית הדרומית, מול רצועת עזה שבשליטת החמאס. באותה שנה איתר צה"ל שורה של מנהרות טרור שחלקן חדרו לשטח ישראל, וזאת באמצעות טכנולוגיה שפותחה בישראל. החל מחודש מרץ 2018 התמודדה ישראל עם מהומות אלימות והפרות סדר המוניות על גדר המערכת סביב רצועת עזה. את המהומות ארגן בעיקר חמאס ונהרגו בהן כ-220 פלסטינים, רובם הגדול מחבלים, פעילי טרור ופעילים המזוהים עם ארגוני הטרור. במהלך המהומות הועלו באש אלפי דונמים של שדות וחורש בעוטף עזה, באמצעות מאות עפיפוני תבערה, בלוני תבערה ונפץ ורקטות ששיגרו פלסטינים מן הרצועה. אחרי ההסלמה בדרום בנובמבר 2018 הגיעה ישראל להפסקת אש עם החמאס והתירה העברת כסף מקטר לחמאס, ובמחאה על ההסכם התפטר שר הביטחון אביגדור ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו פרשה מהקואליציה. בשל כך שימש נתניהו ממלא מקום שר הביטחון וממילא מקום שר העלייה והקליטה החל מ-18 בנובמבר 2018, וב־17 בדצמבר 2018 מונה לשר הביטחון אך התפטר מתפקיד זה ב-10 בנובמבר לשם מינויו של נפתלי בנט.

בדצמבר 2018 פתח צה"ל בהובלת פיקוד הצפון, חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין במבצע מגן צפוני לאיתור וניטרול מנהרות טרור התקפיות שחפר חזבאללה לשטח ישראל בגבול ישראל-לבנון. בנובמבר 2019 הרג צה"ל, במבצע חגורה שחורה, את המפקד הצבאי של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בצפון רצועת עזה בהאא אבו אל-עטא. בתגובה ירה הארגון מאות רקטות לעבר ישראל, וחיל האוויר הפציץ מטרות ברצועת עזה.

יחסי חוץ

ביקור טראמפ ב"יד ושם" במסגרת ביקורו בישראל במאי 2017. מימין לשמאל: שרה נתניהו, בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, מלאניה טראמפ.
נתניהו נפגש עם סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס, בעת ביקורו בישראל, 22 בינואר 2018.

בממשלה זו, כיהן נתניהו גם כשר החוץ, עד פברואר 2019.

ב-23 בדצמבר 2016 התקבלה, חרף מאמצי ישראל לסכלה, החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, הדורשת בעיקר "להפסיק לאלתר ובאופן מוחלט את כל פעולות ההתנחלות בשטחים הפלסטינים הכבושים, כולל מזרח ירושלים". בעקבות ההצבעה הורה נתניהו להחזיר להתייעצות את השגרירים מסנגל ומניו זילנד, מדינות שנמנו עם מגישי ההחלטה. בנוסף הורה נתניהו להפסיק את הסיוע הכלכלי לסנגל, וביטל את ביקורו בישראל של וולודימיר גרויסמן, ראש ממשלת אוקראינה, שהצביעה בעד ההחלטה[106]. עוד הורה נתניהו על הפסקת העברת מימון לחמישה מוסדות של האו"ם, שלדבריו עוינים במיוחד נגד מדינת ישראל[107].

נתניהו כונן קשרים חמים ומערכת יחסים קרובה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ב-15 בפברואר 2017 נפגשו השניים בבית הלבן לדון בנושאים גאופוליטיים וביטחון ישראל, ובפרט בתוכנית הגרעין האיראנית והסכסוך הישראלי-פלסטיני[108]. ב-22 במאי של אותה שנה ערך טראמפ ביקור גומלין בישראל ונפגש שנית עם נתניהו. בדצמבר 2017 הכריז טראמפ על הכרה דיפלומטית של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, והורה על התחלתו של תהליך להעברת שגרירות ארצות הברית בישראל, מתל אביב לירושלים[109]. בעקבות הכרזת טראמפ הודיעו מספר מדינות נוספות על העברת שגרירותן לירושלים. ב-14 במאי 2018 נערך טקס פתיחת שגרירות ארצות הברית בישראל בירושלים. טראמפ ביצע שורה של החלטות פרו ישראליות נוספות כמו פרישה מההסכם הבינלאומי עם איראן והפעלת סנקציות כלכליות על איראן, הפסקת מימון מוסדות פלסטינים כגון אונר"א, פרישה מאונסקו ומועצת זכויות האדם של האו"ם, סגירת הקונסוליה האמריקנית בירושלים ועוד.

נתניהו קשר קשרים טובים עם מנהיגים בולטים נוספים, בהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי.

ביולי 2017 יצא נתניהו למסע של 6 ימים באירופה. הוא נפגש בפריז עם נשיא צרפת עמנואל מקרון והמשיך לבודפשט, כראש הממשלה הישראלי הראשון המבקר בהונגריה. הוא חתם על שורה של הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי-טכנולוגי והשתתף בוועידת מדינות וישגראד, קבוצה עם ראשי הממשלה של הונגריה - ויקטור אורבן, פולין - ביאטה שידלו, צ'כיה - בוהוסלב סובוטקה, וסלובקיה - רוברט פיצו.

במהלך הקדנציה נתניהו קיים מספר ביקורים במדינות אפריקה: ביולי 2016 ערך סבב ביקורים שכלל ביקור באוגנדה לרגל 40 שנה למבצע אנטבה, לצד פסגה משותפת של נתניהו ומספר מנהיגי מדינות אפריקאיות, ביקור בקניה עם משלחת כלכלית, ביקור ברואנדה ובאתיופיה. ביוני 2017 נאם בפני הוועידה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (אנ') וכן נפגש עם נשיא מאלי. בביקורו בקניה בנובמבר 2017 היה המנהיג המערבי היחיד בהשבעת נשיא המדינה, אוהורו קניאטה. בביקור זה פגש מנהיגי מדינות ודן עימם ביצירת שיתופי פעולה בתחומי ביטחון, חקלאות ומודיעין.

ב-4 ביולי 2017 ביקר בישראל ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ודן עם נתניהו על הידוק הקשרים בין הודו לישראל, סיוע ישראלי לחקלאות בהודו, הגדלת המסחר בין שתי המדינות ונושאים נוספים.

בספטמבר 2017 יצא נתניהו לביקור הראשון של ראש ממשלה ישראלי באמריקה הלטינית ונפגש עם מנהיגי ארגנטינה, קולומביה ומקסיקו. משם הוא טס לארצות הברית להיפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנוגע למצב הגאופוליטי במזרח התיכון והאיום האיראני, וכן לנאום בעצרת הכללית של האומות המאוחדות.

במרץ 2019 חתם הנשיא טראמפ על צו להכרה אמריקאית בריבונות ישראלית על רמת הגולן. מדינות רבות הביעו התנגדות לצעד זה[110]. ב-8 באפריל 2019 הכריזה ארצות הברית שמשמרות המהפכה האיראנים הם ארגון טרור[111].

הטיפול במסתננים מאפריקה

בסוף 2017 אישרה הממשלה את תוכניתו של נתניהו לסגור את מתקן חולות ולגרש למדינות שלישיות את המסתננים מאריתריאה ומסודן שישראל נמנעת מלהחזירם למולדתם. למגורשים הובטח מענק. בעקבות כך החל קמפיין ציבורי ותקשורתי במטרה למנוע את הגירוש. ב-2 באפריל 2018 הודיע נתניהו שלחצים שהופעלו על רואנדה גרמו לכך שהיא חזרה בה מהסכמתה לקלוט את המסתננים המגורשים תמורת תשלום מישראל. במקום זאת, הודיע נתניהו שהוא גיבש עם שר הפנים, אריה דרעי, מול נציבות האו"ם לפליטים מתווה להוצאת כמחצית מן המסתננים למדינות במערב אירופה ועוד, ובמקביל לפזר את המחצית השנייה ברחבי ישראל. בעקבות התנגדות רחבה מצד אישים בימין ותושבים בדרום תל אביב, הודיע נתניהו על ביטול המתווה[112] והצהיר כי יקדם חקיקה שתאפשר לחזור למתווה כליאת המסתננים במתקן חולות. נתניהו טען שהקרן החדשה לישראל הפעילה "לחץ אירופי על ממשלת רואנדה" לסגת מההסכם לקבלת המסתננים מישראל וטען כלפיה טענות חריפות[113]. הקרן הגיבה שלא ניהלה כל קשר מול ממשלת רואנדה[114].

נושאים נוספים

נתניהו הוביל את אישור מתווה הגז, שנועד להסדיר את אופן ניהול שדות הגז הטבעי בישראל, ובפרט סוגיות הנוגעות למונופול וזכויות על המאגרים, ייצוא, מיסוי הגז ומחירו. כחלק מפעולותיו לאישור המתווה מונה נתניהו לממלא מקום שר הכלכלה[115]. ב-27 במרץ 2016, פסל בג"ץ את סעיף היציבות במתווה, אך נתן לממשלה ארכה של שנה לתיקונו[116]. במאי אותה שנה עברה בממשלה ההחלטה שוב, עם שינויים בסעיף זה.

בסוף ינואר 2016 אושר בממשלה "מתווה הכותל" שלפיו הייתה אמורה להתרחב עזרת ישראל הסמוכה לכותל, המיועדת לתפילה מעורבת, ולעבור לניהול מועצה ציבורית שבה יהיו חברים גם נציגי הארגונים הלא אורתודוקסים ונשות הכותל[117]. בעקבות זאת איימו המפלגות החרדיות בחודש מרץ לפרוש מהקואליציה. בעקבות זאת הוקמה ועדה לבחינה מחודשת של המתווה[118] וביוני 2017 הוא הוקפא[119].

כחלק מההצטרפות לארגון ה-OECD התחייבה ישראל לעבור לרגולציה חכמה שעיקרה יצירת איזונים בין אינטרסים של הציבור וניהול יעיל ושקוף של המערכת תוך הפחתת הרגולציה הקיימת. נתניהו הקים ועדת שרים לקיצוץ ברגולציה. ארגון ה-OECD התבקש על ידי נתניהו לייעץ לממשלת ישראל. דוח ה-OECD הוצג לממשלת ישראל ביולי 2018 שבו צויין כי ישראל התקדמה מהמקום לפני אחרון ב-2013 למקום ה-18 בתוך 5 שנים.

תחום התקשורת

עם הקמת הממשלה כיהן נתניהו גם כשר התקשורת. בהסכמים הקואליציונים חויבו סיעות הקואליציה לתמוך ברפורמות בשוק התקשורת שהממשלה תקדם, ונאסר עליהן לתמוך בחוקים בנושא ששר התקשורת יתנגד אליהם[120][121]. נתניהו מינה את ראש מטה הבחירות שלו שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת[122].

בשל ניגוד עניינים של נתניהו עקב קשריו עם שאול אלוביץ' מבעלי בזק, הוחלט באוגוסט 2016 להסמיך את צחי הנגבי לטפל בענייני בזק, ובפברואר הפך הנגבי לממלא מקום שר התקשורת בעקבות עתירות לבג"ץ בנושא. במאי מונה איוב קרא כשר תקשורת קבוע[123]. ביוני 2019 התפטר קרא ולתפקיד מונה דודי אמסלם.

בתחילת 2017 פעל נתניהו לסגירת תאגיד השידור הישראלי, שעל הקמתו הוחלט בקדנציה הקודמת שלו כראש ממשלה, בנימוקים של בזבוז כספי ושל הטיה פוליטית של ראשי התאגיד. למהלך התנגד בתוקף שר האוצר, משה כחלון. לאחר משבר הוסכם ביניהם שהתאגיד יקום ללא חטיבת החדשות, וזו תוקם כגוף נפרד[124]. תיקון החקיקה עבר בכנסת ערב הקמת התאגיד, אך הוקפא בידי בג"ץ (וב-2018 אף בוטל בידי הכנסת), כך שהתאגיד הוקם במתכונתו המקורית המתוכננת הכוללת את חטיבת החדשות.