הכנסת השבע עשרה | ועדות חקירה

ועדות חקירה

בכנסת השבע עשרה הוקמו מספר ועדות חקירה:

  • חמש ועדות חקירה פרלמנטריות:
    • ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין האזנות הסתר - בעקבות ההאזנות שנערכו במסגרת "תיק רמון", הקימה הכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת סוגיית האזנות הסתר בישראל .[48] הוועדה, בראשותו של חבר הכנסת מנחם בן-ששון, קיימה ב-31 במרץ 2008 ישיבה ראשונה, שבה מסר פרופ' יורם שחר כי בשנת 2006 בוצעו בישראל כ-1,250 האזנות סתר - פי 20 בממוצע לאדם מאשר בארצות הברית (הנתונים לא כוללים את האזנות השב"כ).
    • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים - תפקידי הוועדה הם בחינת המערכת של עמלות הבנקים בישראל והרגולציה בנושא, פעילותו של בנק ישראל בנושא וגיבוש המלצות לכנסת ולגופים המפקחים, לשינויי חקיקה ורגולציה בנושא עמלות הבנקים והפיקוח עליהן. הוועדה הוסמכה לטפל בפניות ציבור בנושא עמלות הבנקים.
    • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
    • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התשתית והתחזוקה בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון
    • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטתם בישראל של יוצאי אתיופיה
    • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא ועידת התביעות
  • שתי ועדות חקירה ממלכתיות:
    • ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה - ב-7 בינואר 2008 החליטה הוועדה לענייני ביקורת המדינה להקים את הוועדה. סמכות הוועדה הייתה חקירה וקביעת מסקנות בנושאי מתן מענה הולם לצרכיהם המיוחדים ניצולי השואה ונכי רדיפת הנאצים בהיבטים החומריים, הרפואיים והנפשיים. הוועדה קבעה בדו"ח בין השאר כי על ממשלת ישראל להעלות באופן ניכר את התגמולים שהיא מעבירה לניצולי השואה ולהשוותם ל-75% מהקצבה שמשלמת ממשלת גרמניה לניצולים. הוועדה קבעה שלמדינת ישראל הייתה חובה מוסרית ומשפטית לדאוג לניצולים שלא יכלו לתבוע ישירות את גרמניה, בעקבות הסכם השילומים, שנחתם עם גרמניה ב-1952, וכי הממשלה התחמקה מאחריותה.[49] בספטמבר אותה שנה קיבלו עשרות אלפי ניצולי שואה את הפרשי התגמולים שהצטברו מאז תחילת השנה.[50]
    • ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המשבר במשק המים