הכנסת השבע עשרה | הניסיון להקמת ממשלה חדשה

הניסיון להקמת ממשלה חדשה

התפטרות אולמרט ובחירת יו"ר קדימה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לראשות קדימה
ציפי לבני, מ"מ ראש הממשלה, שרת החוץ ויו"ר קדימה

בבחירות לראשות מפלגת קדימה, שהתקיימו באמצע חודש ספטמבר 2008, התמודדו שרת החוץ ציפי לבני, שר הפנים מאיר שטרית, שר התחבורה שאול מופז והשר לביטחון פנים אבי דיכטר.

שבועות לפני הבחירות הציגו הסקרים הפרש ניכר לטובת ציפי לבני. מדגמי הטלוויזיה בליל הבחירות הצביעו על ניצחון של לבני בהפרש ניכר (48%, כ-11% יותר ממופז). במהלך הלילה, עם הגעת קולות האמת, הצטמצמו הפערים ולבסוף ניצחה לבני בפער של 431 קולות בלבד (43.1% לעומת 42% למופז).[31] במסיבת עיתונאים שכינס למחרת יום הבחירות הודיע מופז כי ברצונו לקחת פסק-זמן מהפוליטיקה.[32]

ב-21 בספטמבר הגיש אולמרט את התפטרותו במשכן נשיאי ישראל לנשיא המדינה שמעון פרס וממשלתו הפכה לממשלת מעבר.[33] הנשיא צריך היה להטיל על אחד מחברי הכנסת להרכיב את הממשלה הבאה. לפיכך, מיד לאחר הגשת מכתב ההתפטרות החל סבב פגישות המלצה בין הנשיא לנציגי הסיעות בכנסת. נציגי סיעות קדימה, הגמלאים ומרצ המליצו על יושבת ראש קדימה הנבחרת ציפי לבני, נציגי סיעת הליכוד המליצו על יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, ונציגי סיעת עבודה-מימד המליצו על יושב ראש מפלגת העבודה אהוד ברק, זאת אף על פי שהחוק קובע כי ראש הממשלה יוכל להיות רק מי שמכהן כחבר כנסת. הסיעות הערביות, יהדות התורה וסיעת צדק לזקן נמנעו מלהמליץ על מועמד ,[34] ונציגי סיעות הימין, האיחוד הלאומי-מפד"ל וישראל ביתנו לא המליצו על חבר כנסת מסוים וטענו בפני הנשיא שיש ללכת לבחירות.[35] ב-22 בספטמבר הטיל הנשיא על לבני להרכיב את הממשלה הבאה. ללבני ניתנו 28 ימים להרכבת הממשלה ,[36] אך מכיוון שבתום 28 ימים לא הצליחה לבני להרכיב ממשלה, העניק לה הנשיא ארבעה עשר ימים נוספים להשלמת המלאכה.[37]

חתימת ההסכם עם מפלגת העבודה

עוד בטרם קיבל הנשיא את ההחלטה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על לבני, נפגשו ברק ולבני והחלו במשא ומתן לא רשמי. ברק דרש מלבני בפגישתם הראשונה להתחייב כי תקים ממשלה עד הבחירות הבאות לכנסת בשנת 2010 כתנאי להצטרפות מפלגתו לקואליציה. דרישות העבודה היו העלאת תקרת ההוצאה של התקציב מ-1.7 ל-2.5 מיליארד שקלים, צעדים משמעותיים שיאפשרו לבלום את יוזמות שר המשפטים דניאל פרידמן, וכן הקמת "ממשלה דו ראשית", כלומר מעורבות ברק בכל החלטה מהותית שתקבל הממשלה, מקביעת סדר היום של הקבינט ועד ניהול המשא ומתן מול סוריה כולל זכות וטו בנושאים מסוימים.

ב-13 באוקטובר, ערב חג הסוכות, לאחר כשלושה שבועות של משא ומתן, חתמו נציגי קדימה והעבודה על ההסכם הקואליציוני בראשי תיבות. בתחום המדיני, ברק ויתר על דרישתו להוביל את השיחות עם סוריה.[38]

לפי ההסכם, המשא ומתן מול הרשות הפלסטינית וסוריה יתבצע בשיתוף פעולה בין קדימה והעבודה, וברק יהיה השותף הבכיר בהן. באשר לסדרי העבודה בממשלה ובקבינט המדיני-ביטחוני, כל היוזמות בהם ייעשו לפי הסכמה מוקדמת, ואם לא תושג הסכמה, תדחינה היוזמות בשבועיים. ברק לא השיג את דרישתו ל"ממשלת אחדות ללא רוטציה", ולפי ההסכם ישא בתואר "סגן ראש הממשלה והבכיר מבין שרי הממשלה". בנושא ביטול יוזמות שר המשפטים פרידמן, ההסכם מקנה למפלגת העבודה זכות וטו על יוזמות חקיקה ותקנות הקשורות למערכת המשפט, אך לא מזכה אותה בשר נוסף בוועדה למינוי שופטים. לדברי ברק, הוא נסוג מדרישתו לפרוץ את מסגרת התקציב עקב המשבר הכלכלי שפרץ. עם זאת, לפי דרישת המפלגה, שכר הלימוד באוניברסיטאות יוקפא ותקציבים יועברו לגמלאים, לפי דרישת סיעת צדק לזקן.

בנושאים מסוימים קבע ברק תקדימים. לפי ההסכם, ברק יזכה לעליונות על שאר שרי העבודה: בסמכותו לדרוש מראש הממשלה לפטר או למנות שרים ממפלגתו. תקדים נוסף הוא התחייבות קדימה לפעול למען שינוי החוק, כך שגם מי שאינו חבר כנסת יוכל לכהן כיושב ראש האופוזיציה.[39]

כישלון המשא ומתן וההחלטה על קיום בחירות

לאחר חתימת ההסכם עם מפלגת העבודה בראשי תיבות התפנתה לבני לנהל משא ומתן עם יתר סיעות הכנסת. ש"ס דרשה במשא ומתן להגדיל את קצבאות הילדים. הצדדים קיימו מספר פגישות בהן לא הגיעו להסכמה על התקציב שיוקצה לקצבאות ועל חלוקתו על פני השנים. לאחר שנציגי ש"ס דחו את הצעת קדימה להגדיל את קצבאות הילדים בסכום של כ-800 מיליון ש"ח,[40] הציבה לבני אולטימטום והודיעה כי אם לא תצליח להרכיב ממשלה בתוך שלושה ימים, היא תודיע לנשיא כי לא הצליחה להרכיב ממשלה ותבקש ממנו לקיים בחירות בתוך 90 יום.[41] במקביל, העבירה לבני הצעה ברוח דומה לחברי דגל התורה (פלג בסיעת יהדות התורה בראשות אברהם רביץ).

ב-25 באוקטובר פרסמה מועצת חכמי התורה הודעה, לפיה חילוקי דעות בנושאי הקצבאות וירושלים התגלעו במהלך המשא ומתן, ולכן ש"ס לא תוכל לשבת בממשלה בראשות לבני. משהתברר כי גם חברי דגל התורה לא יצטרפו לממשלה בראשותה, ולאחר שהמשא ומתן הקואליציוני עם מפלגת הגמלאים, שהתאחדה שבוע קודם לכן, ועם מרצ לא התקדם, הודיעה לבני לנשיא פרס ב-26 באוקטובר כי לא עלה בידה להקים ממשלה, על-אף ההסכם שהושג עם מפלגת העבודה.[42] הנשיא קיים סדרת פגישות התייעצות עם ראשי הסיעות: כולן מלבד סיעת גיל המליצו לנשיא לקיים בחירות בהקדם.

יום לאחר מכן הגיע פרס לכנסת לישיבת הפתיחה של כנס החורף. הוא נפגש עם יושבת ראש הכנסת בלשכתה ומסר לה מכתב, כנדרש בחוק, ובו הודיע לה כי אינו רואה אפשרות להרכיב ממשלה חדשה. מרגע ההודעה החלו להיספר 111 ימים עד לעריכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, אלא אם תקבע הכנסת מועד אחר באמצעות חוק לפיזורה.[43]

עד תום כהונת הכנסת השתנתה מפת הסיעות מספר פעמים נוספות עקב התפתחויות במסגרת ההכנות לבחירות לכנסת השמונה העשרה.

הכנסת סיימה כהונתה עם השבעת הכנסת השמונה עשרה ב-24 בפברואר 2009.