הנוער העובד | ההתארגנות וההקמה

ההתארגנות וההקמה

בתקופה שקדמה להקמה הרשמית של הסתדרות הנוער העובד החלו להתארגן קבוצות של נערים עובדים במקומות שונים בארץ. בתל אביב התאגדו הנערים בתעשיית המתכת לשיפור מצבם, בכפר סבא ובפתח תקווה גם כן קמה אגודת נוער עובד, ומפלגת "פועלי ציון שמאל" ניסתה גם היא לארגן איגוד נוער עובד ע"ש בורוכוב. בחול המועד סוכות תרפ"ה (י"ט-כ' בתשרי, 17-18.10.1924)[2] התכנסו 35 נציגי ארגוני נוער עובד (מפתח תקווה, כפר סבא, תל אביב וחבר אחד מחיפה) המייצגים 150 נערים עובדים לדיון על הצורך בהקמת הסתדרות נוער עובד. למפגש הוזמנו גם נציגי המפלגות הפועלות בהסתדרות, אולם הם לא היו רשאים בהצבעה. בין הנערים הייתה הסכמה כי יש צורך בהתארגנות לשם מלחמה על הטבת תנאי העבודה, אולם חל ויכוח על היסוד החברתי-חינוכי של הארגון. בין השאלות שעלו:

  • האם ארגון הנוער העובד יהווה חלק מההסתדרות הכללית?
  • האם לארגן את הנוער לפי הזדהות מפלגתית?
  • מה מקום ה"חלוציות" בתנועה החדשה?

גם המפלגות שהוזמנו היו חלוקות בדעתן בנושאים אלו. חלקן הסתייגו מהצורך להקים הסתדרות נוער, חלקן האמינו כי הסתדרות הנוער צריכה לנהל מאבקים מקצועיים בלבד והחינוך צריך להיות מפלגתי. רק אחדות העבודה תמכה בהקמת הסתדרות כללית של נוער עובד כחלק מההסתדרות. בוועדה זו נבחר על ידי הנוער מרכז זמני שתפקידו לבוא בדברים עם ההסתדרות הכללית לקיום ועדת יסוד של הסתדרות הנוער העובד. כמו כן הונחו היסודות להקמת התנועה כגוף כללי, איגוד מקצועי וגוף חברתי. מתוך מסמך ההחלטות שנתקבל בפגישה:

הפגישה של אגודות הנוער העובד העברי בארץ-ישראל מכריזה על הצורך ביסוד הסתדרות כללית של הנוער העובד העברי על יד ההסתדרות הכללית... בתור יסודות לחוקת הסתדרות הנוער העובד מציעה הפגישה עיקרים אלה:
א. הסתדרות הנוער העובד העברי בארץ-ישראל מאחדת ומאגדת את כל הנוער העברי בארץ לשם פעולה כלכלית וחינוך לאומי-סוציאלי
ב. הסתדרות הנוער העובד היא חלק אורגני בלתי נפרד של הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל.
ג. ההסתדרות מורכבת מסניפים מקומיים.
ד. הסניפים מארגנים את חבריהם לפי מקצועותיהם בסקציות מיוחדות על יד האגודות המקצועיות של ההסתדרות הכללית.
ה. חברים להסתדרות יכולים להיות כל נער ונערה עובדים.

לפגישה זו היו הדים בכל הארץ. התכנסו אסיפות נוער (בהם נאמו בני נוער ופעילי הסתדרות) ונערים נוספים הצטרפו לאיגוד. הוקמו הסקציות המקצועיות והחלו לקיים מגעים עם האגודות הבוגרות של ההסתדרות ועם המעסיקים לתביעת זכויותיהן. שנה לאחר מכן בוועדה נוספת מוכרת ההקמה של הסתדרות הנוער העובד.

"הכרוז הראשון" נכתב על ידי דוד כהן וישראל גלילי, המזכ"ל הראשון, והוא קורא לבני הנוער הלא מאוגדים להצטרף לתנועה.