הנוער העובד | השביתות הראשונות והמאבק המקצועי

השביתות הראשונות והמאבק המקצועי

הנוער העובד אף יזם את שביתותיו הראשונות :

  • בבית חרושת לכובעים בירושלים מפוטרת אחת הנערות לאחר שקראה להתאגדות. בתגובה מכריזות חברותיה לעבודה על שביתה. סניף ירושלים מפרסם כרוז ומעמיד משמרות מחאה מול המפעל. בעלי המפעל פונה למשטרה והמפגינים מוכים ונאסרים. השביתה אורכת חודש ולבסוף מקבל המעסיק את דרישת השובתות.
  • בבית חרושת לגפרורים "גבורה" בתל אביב. המועסקות הן ילדות צעירות עולות מבולגריה. תנאי העבודה הם יום עבודה בן עשר שעות בשכר של 3-6 גרושים ליום, במפעל חנוק ללא חלונות. מוכרזת שביתה לקיצור יום העבודה והטבת השכר. השביתה אורכת 3 ימים והמעביד מוכן לקיים משא ומתן רק עם מבוגרים, אך נאלץ להפגש עם השובתות. הדרישות מתקבלות – משכורת 10-15 גרוש ליום עבודה בן 8 שעות, ולאחר שנוכח כי הנערות אינן מוכנות לשבור שביתה הסכים גם לתנאי אחרון – קבלת ופיטור ילדים בהסכמת ועד הנוער.
  • שביתה בטבריה של ילדים במקצוע החייטות העובדים 14-16 שעות ביום (ובערבי חג – 18 שעות). סניף טבריה פנה בדרישה לקיצור יום העבודה והעלאת השכר. הנערים מאויימים על ידי המשטרה ורבים מהם מקבלים מכות מהוריהם המשתפים פעולה עם המעסיקים מחשש לאבד מקור הכנסה. אף על פי כן הנערים ממשיכים בשביתה שנמשכת מספר שבועות. הנוער העובד מתרים בסניפיו השונים בארץ להקמת קרן שביתה לטובת השובתים, בביטוי של סולידריות. בסיוע מועצת פועלי טבריה פותחים השובתים קואופרטיב חייטות, אולם הקואופרטיב מתפרק מחוסר כוחות ארגוניים ומשקיים. השביתה נכשלה, אולם הדיה בקרב הנוער מגבירים את הגאווה בארגון החדש ואת האמונה העצמית.

בין הפעולות הנוספות שייזם הנוער העובד בשנותיו הראשונות :

  • מאבק מול ממשלת המנדט לכינון חוק הגנה על נוער עובד, בדרישה לקיצור יום העבודה לילדים ונוער ל-6 שעות ולאיסור העסקה בתפקידים מסוכנים. מאבק זה החל עוד לפני הקמת התנועה, על ידי ההסתדרות, אולם התנועה נרתמה אליו. בשנת תרמ"ז נתקבל על ידי ממשלת המנדט חוק בדבר העסקת נוער ונשים בתעשייה, שהגבילה את עבודתו של הנוער אך ל-8 שעות ליום, אסרה על העסקת נוער בלילה, ועל העסקה במלאכות מסוכנות. חוק זה נאכף בצורה רופפת ביותר, ויתרונו המרכזי היה ביכולתן של ההסתדרויות לאכוף אותו בעצמן ולהיעזר בו כעילה לשביתות וסכסוכי עבודה.
  • לישכת עבודה לנוער, שתסייע לנוער במציאת מקומות עבודה הולמים ותמנע אותו מלהתערבב בהמולת לשכות העבודה למבוגרים. לשכות עבודה אלו הסדירו גם את תנאי שוק הקבלה לעבודה, למניעה של שחיקת הסחר כפועל יוצא של ריבוי האבטלה.
  • הקמת קבוצות בציר ועבודה משותפות ומאורגנות, בדומה לרעיונות של "גדוד העבודה".