הנוער העובד | קליטת עליה בנוער העובד

קליטת עליה בנוער העובד

בעשרים שנותיה הראשונות של התנועה לא התקיים השיח על קליטת עליה כשיח נפרד, ואף על פי כן הפעילות הקיפה ציבור עולים גדול ורחב. הסיבות לכך היו נעוצות בנקודת מבט שראתה את השיטה הכלכלית כמייצרת פערים ומצוקה, ולכן איגדה את הנערים העובדים ובני הפועלים ממגוון העדות סביב המאבק המשותף להטבת תנאי הפועלים. כך לדוגמה הייתה נהוגה עבודת ילדות קטנות מתחת לגיל 10 בעדה התימנית, והנוער העובד ייצר תעמולה שעודדה לימוד מקצוע לבנות, והשתדל להביאן לסניף ולבתי ספר ערב. אולם לפעולה זו לא התייחסו כאל "פעולה בעדה התימנית" - אלה כפעולה עם ילדות עובדות.

בהנהגה, בהדרכה ובהכשרות הנוער העובד היו בולטים חברים בני עדות שונות ומגוונות. מובן שהתקיימו הבדלים תרבותיים. פעמים רבות היו צריכים המדריכים לשכנע בני עדות שבהן לא היה נהוג פעילות מעורבת של בנים ובנות לשלוח את בנותיהן לסניפים, אולם ההבדלים התרבותיים בתוך התנועה לא קיבלו צורה של היבדלות תרבותית או "פער עדתי".

עם עלית הנאצים לשלטון בגרמניה, התחוללה עליה מאסיבית של יהודים ממוצא גרמני, ביניהם נערים וילדים רבים שנכנסו לשוק העבודה. העולים מגרמניה ברובם לא שלטו בשפה העברית והנוער החל רוכש אותה במסגרות של לימודי ערב בבתי הספר לילדים עובדים. גם לתרבות ולמונחי הארץ היו העולים מגרמניה זרים, והנוער העובד ייצר מסגרות וקבוצות, בעזרת חברים עולים ותיקים דוברי השפה הגרמנית, כדי לשלב את הנוער העולה בפעילות התנועתית.

גם את גלי "עליית הנוער" השתדל הנוער העובד לקלוט. ראשית בהתקרבות קבוצת עלית הנוער בעין חרוד להכשרת הנוער העובד בקיבוץ, בסיועו של מדריך הקבוצה חנוך ריינהולד, ובהמשך בהקמת קבוצת רועים משותפת של הנוער העובד ועלית הנוער באזור שייח אבריק (לקריאתו של אלכסנדר זייד) - קבוצה שהקימה בהמשך את קיבוץ אלונים. קבוצות אלו סללו את הדרך ל"חברות הנוער" שעלו אחריהן במסגרת "עלית הנוער" והתחנכו בחלקן בקיבוצים ובמושבים, לפעילות התנועתית.