העסקת ילדים | רגולציה של עבודת ילדים
English: Child labour

רגולציה של עבודת ילדים

במדינות מערביות מסוימות, העסקת ילדים מתחת לגיל מסוים היא אסורה ונחשבת ל ניצול. עצרת האו"ם הכריזה על שנת 2021 כשנה הבינלאומית למיגור התופעה, וביקשה מארגון העבודה הבינלאומי להוביל מאבק זה. על פי החלטת האו"ם, על המדינות החברות בארגון לפעול למיגורה של עבודת ועבדות ילדים בעבודות סיכון גבוה, כחיילים-ילדים, בזנות, בבלדרות סמים ובמקצועות בסיכון גבוה, עוד בשנת 2021 עצמה. היעד שהציב האו"ם הוא מיגור כולל של תופעת העסקת הילדים עד לשנת 2025.[3] ארגון העבודה הבינלאומי קבע ב-1973 אמנה לקביעת גיל מינימלי לעבודה (שיעמוד לפחות על 15, או על 14 בתנאים מסויימים), [4] ובשנת 1999 אמנה נוספת באשר למיגור 'הצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים' [5]. האחרונה, אושרה על ידי 187 המדינות החברות בארגון. שתי האמנות נתמכות גם על ידי האו"ם.

השימוש בילדים קטנים כעובדים, תוך מניעת לימודים ורכישת השכלה, נחשב כיום להפרה של זכויות האדם ועל כן הוצא מחוץ לחוק במדינות רבות. מדינות מתפתחות רבות אינן אוסרות עבודות ילדים, שכן משפחות שלמות תלויות בהעסקת ילדי המשפחה, ובמקרים מסוימים זהו מקור ההכנסה היחיד של משק הבית.

לאחרונה, כחלק מהשיח סביב אחריות תאגידית, הורגשה דאגה בינלאומית ביחס לרכישה של מוצרים אשר יוצרו באמצעות העסקת ילדים. יש החוששים כי הטלת חרם על מוצרים המיוצרים על ידי ילדים תגרום לילדים אלו לפנות לעיסוקים מסוכנים יותר, כגון זנות או חקלאות. במחקר של יוניצף, ארגון האו"ם למען הילד, נמצא כי בין 5,000 ל-7,000 ילדי נפאל פנו לזנות לאחר שארצות הברית הטילה חרם על השטיחים תוצרת נפאל, שיוצרו על ידי ילדים, בסוף המאה ה-20. כמו כן, לאחר שחוק "הרתעת העסקת ילדים" הוצג לראשונה בארצות הברית, כ-50,000 ילדים פוטרו מעבודתם ב תעשיית ההלבשה בבנגלדש. עקב כך פנו ילדים רבים ל"שבירת סלעים, רוכלות רחוב ואיסוף סמרטוטים", כאשר "עבודתם החדשה מסוכנת ומזיקה אף יותר מעבודתם בתעשיית ההלבשה".[6]