הפתרון הסופי | דו"ח קורהר

דו"ח קורהר

דו"ח קורהר הוא מסמך המתעד התפתחויות במהלך השואה. הדו"ח נכתב על ידי המפקח הכללי של לשכת הסטטיסטיקה של ה-SS, דוקטור ריכרד קורהר, לפי פקודה של היינריך הימלר ב־18 בינואר 1943. הדו"ח המרכזי, שפורסם במרץ באותה שנה, סיכם את התקדמות הפתרון הסופי עד דצמבר 1942. דו"ח נוסף, סיכם את הרבע הראשון של 1943. הימלר אישר את הדו"ח, אולם דרש מקורהר לשנות את הכינוי שניתן לרצח היהודים במסמך מהמילה "Sonderbehandlung" (ובתרגום מגרמנית: "טיפול מיוחד") למילה "durchgeschleust" (בתרגום מגרמנית: "עיבוד").

הדו"ח חישב שמתקופת עליית הנאצים לשלטון ועד לסוף 1942, כ-4 מיליון יהודים לא היו עוד באירופה מהם 1.5 מיליון היגרו ממנה וכ- 2,454,000 נרצחו במחנות ההשמדה או על ידי האיינזצגרופן. הדו"ח מאשר שסביר כי המספרים נמוכים מדי שכן אינם כוללים את היהודים שמתו בתנאי הגטאות הקשים ובמחנות הריכוז. קורהר העריך שכ-6 מיליון יהודים נותרו באירופה.

אדולף אייכמן הודה בתקופת משפטו שהשתמש בדו"ח קורהר בתכנון המשך הפתרון הסופי וכן כדי לחשב את כמות הרכבות הדרושה להעביר את היהודים למחנות. הוא ציין שהעביר לקורהר את כל החומר הסודי שהיה לו על פי פקודה מפורשת. בחומר צוינו כל המשלוחים כפי שדווחו. לאחר המלחמה עבד קורהר במשרד האוצר בגרמניה המערבית וטען להגנתו שלא הבין את משמעות המספרים בדו"ח שלו. לבסוף הוא הועבר מתפקידו ב־1961.