טרור | הגדרת טרור במשפט הישראלי
English: Terrorism

הגדרת טרור במשפט הישראלי

הגדרת טרור בפקודה למניעת טרור, תש"ח-1948: ""ארגון טרוריסטי" פירושו חבר אנשים המשתמש בפעולותיו במעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או באיומים במעשי אלימות כאלה" ההגדרה בפקודה לא מכילה את דרישת קהל היעד שבהגדרת גנור- "נגד אזרחים או מטרות אזרחיות", ואינה מכילה את מטרת הפעולה שבהגדרת גנור- "במטרה להשיג מטרות פוליטיות..". ההגדרה עדיין נמצאת בספר החוקים של מדינת ישראל, ומשתמשים בה בבית המשפט. לפי הפסיקה, פ"ד נועם פדרמן נ' ממשלת ישראל, המבחן להגדרת ארגון כארגון טרור זה מבחן "הוודאות הקרובה". יש הגדרה נוספת לטרור, בחוק ישראלי, חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005: ההגדרה מכילה את מטרת פעולה, אך לא כוללת את קהל היעד- לא מבחינה בין אזרחים לחיילים. ההגדרה מוסיפה על הגדרתו של גנור- כולל עבירות רכוש, ולא רק אלימות או איום באלימות.

פעולות טרור בדרך כלל אינן ממוקדות, כלומר אינן מכוונות כלפי אדם מסוים, אלא כלפי אוכלוסייה שלמה, כך שהטרוריסט לרוב אינו מייחס חשיבות לזהות קורבנותיו. אשר על כן, רצח של אדם מסוים, גם אם הוא מבוצע בידי ארגוני טרור או בשיטות טרור, נחשב על ידי מרבית החוקרים כרצח פוליטי ולא כפעולת טרור. כך, למשל, רציחותיהם של ג'ון פיצג'רלד קנדי, יצחק רבין, רחבעם זאבי ולואיס קאררו בלאנקו אינן מעשה טרור (אם כי בשני המקרים האחרונים היו המבצעים חברים בארגון טרור).