כוכב לכת | היסטוריה
English: Planet

היסטוריה

כוכבי הלכת במערכת השמש: חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.

לאורך ההיסטוריה האנושית, רבים ניסו לחקור את גרמי השמיים - כך נולד מדע האסטרונומיה. תת-ענף במדע זה אסטרונומיה פלנטרית חקרה את הגופים במערכת השמש בכלל ואת הפלנטות (כוכבי הלכת) בפרט. באסטרונומיה עתיקה לא הכירו בכדור הארץ כאחד מכוכבי הלכת, אלא חקרו את תנועתם של כוכבי לכת שנראים בעין בלתי מזוינת (כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי) ביחס לכדור הארץ. תנועה זו היא מורכבת מדי ותוארה על ידי אפיציקלים שונים.

לאור המחקר והגילויים לאורך השנים הצליח האדם להבין כי כדור הארץ הוא לא מרכז היקום ועם הזמן המודל ההליוצנטרי הפך למודל המקובל על פני המודל הגאוצנטרי. עם פיתוח הטלסקופ חוקרי שמיים גילו כוכבי לכת חדשים כך שהרכב מערכת השמש בעיני האנושות שונה מספר פעמים:

כאשר גילו את הגופים החדשים קרס, פאלאס, יונו ווסטה במסלול סביב השמש באזור שבין מאדים לצדק הם הוגדרו ככוכבי לכת ונותרו כאלה במשך 5 עשורים. אך בהמשך, כשהתגלו גופים נוספים באזור זה הוחלט לשלול מהם את מעמדם ככוכבי לכת ולהגדירם כאסטרואידים. המתנגדים הרבים טענו כי קרס הוא גדול מכדי להחשב אסטרואיד פשוט אך קול המתנגדים לא היה חזק מספיק ומעמדו כאסטרואיד לא השתנה.

דבר דומה התרחש כאשר בשנת 1930 התגלה בקצה מערכת השמש גוף חדש, פלוטו, אשר מיד נחשב ככוכב הלכת החדש - התשיעי במספר. מעמדו ככוכב לכת נשאר במשך 7 עשורים אך מעמד זה עורער כאשר בשנת 2003 התגלה גוף נוסף, מרוחק יותר, וגדול מפלוטו ב-5% - בשם אריס. תחילה רצו להגדיר את אריס ככוכב לכת העשירי אולם הדבר חייב להגדיל את מספר כוכבי הלכת ל-13 היות שגופים מרוחקים נוספים שהתגלו התאימו להגדרה.

בשנת 2006 כונסו האסטרונומים מרחבי העולם תחת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, הגוף העולמי הרשמי האחראי על מדע האסטרונומיה, כדי להחליט האם להגדיל שוב את מספר כוכבי הלכת או לשלול את מעמדו של פלוטו. לאחר דיונים, ויכוחים והצעות שונות הוחלט לשנות שוב את הגדרת כוכב לכת ולהוסיף קטגוריה חדשה - כוכב לכת ננסי, שתתאים לגופים קטנים יותר כדוגמת האסטרואיד קרס, וכן הגופים הטרנס-נפטוניים פלוטו ואריס. ב-2016 פורסמה היפותזה על קיום כוכב לכת תשיעי.