כלכלה | תפקיד הממשלה בכלכלה
English: Economics

תפקיד הממשלה בכלכלה

מדינות בנות זמננו מאורגנות ומנוהלות על ידי ממשלות. תפקידו של השלטון במדינות דמוקרטיות ובמדינות לא דמוקרטיות היא עניין שנוי במחלוקת לאורך ההיסטוריה האנושית ובמיוחד עם עלייתה של ההגות הליברלית. בעקבות ההגות הליבראלית יש הרואים בממשלה ישות המספקת לאזרחיה שירותים כגון ביטחון ואכיפת חוקים (ובכלל זה זכויות קניין). אך ישנן גם עמדות אחרות שאינן רואות בממשלה רק שחקן כלכלי בתוך השוק, אלא גורם משמעותי היוצר את השוק ומכונן אותו.

שאלה חשובה ב כלכלה ציבורית היא איזה מוצר צריך להיות מסופק על ידי ממשלה ואיזה לא. על פי גישה זו על הממשלה לנהל תקציב בו ירשמו ההכנסות שלה וההוצאות. על פי גישה זו את הכנסותיה שואבת הממשלה ממסים—תשלומים הנגבים מאזרחי המדינה על פי הכנסתם (כמו "מס הכנסה"), על פי צריכתם (כמו "מס ערך מוסף"), על פי ערך נכסיהם (כמו " מס רכוש"), או על פי סכום קבוע שאינו תלוי באף אחד מאלה ("מס גולגולת"). כמו כן לווה הממשלה כספים בשוק המקומי או בחו"ל. כאשר גובה הכנסותיה של הממשלה מתשלומי המיסים של אזרחיה אינו מגיע לגובה ההוצאות שלה, נוצר מצב המכונה גרעון תקציבי או גרעון בתקציב השוטף. הממשלה צריכה לממן את הגרעון הזה. לעיתים, היא מבצעת זאת באמצעות הגברת נטל המס נטילת הלוואות או הדפסת כסף. סך כל ההלוואות שהממשלה נוטלת מכונה חוב לאומי והוא מחולק ל"חוב פנימי" (כלומר, הלוואות שנוטלת הממשלה מאזרחיה) ו"חוב חיצוני" (כלומר, הלוואות שנוטלת הממשלה מגורמים מחוץ לארץ).

קפיטליזם מול סוציאליזם

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – קפיטליזם, סוציאליזם

סוגית מקומה של הממשלה בשוק היא שאלה מרכזית בכלכלה[1]. מידת התערבותם הרצויה בשווקים ובפעילות הכלכלית היא נושא הנתון במחלוקת תמידית בין הימין הכלכלי התומך בממשלה מינימלית, בנטל מס נמוך ובשווקים חופשיים ככל האפשר, לבין השמאל הכלכלי התומך בממשלה גדולה הגובה מאזרחיה מיסים פרוגרסיביים (התלויים בגודל ההכנסה או הרכוש) ומספקת להם שירותים רבים, כגון חינוך ובריאות. על פי הגישות האחרות, השוק משוקע בתוך הפעילות הממשלתית והיא זו שמכוננת אותו ומאפשרת לו להתקיים, ולכן ההפרדה בין הממשלה לבין השוק הפרטי עשויה להחשב מלאכותית בהבטים רבים.

שאלה נוספת היא סוגית תכנון השוק. גישות קפיטיליסטיות נבדלות במידת התכנון המרכזי שהן מציעות. ישנן הדוגלות בהקפדה על זכויות קניין וכלכלה מבוזרת כמעט בכל תחומי החיים, וטוענות כי תכנון מרכזי הוא פגיעה בערכים אלה. גישות קפיטליסטיות אחרות מבקשות להתערב בשוק רק במידה הנדרשת לטיפול בכשלי שוק או במשברים פיננסיים.

גם בתוך הסוציאליזם ישנם חילוקי דעות בשאלה זו. ברית המועצות, בה התקיים שלטון קומוניסטי-ריכוזי ששלט על השוק באופן מוחלט, מדינות אחרות מאפשרות תכנון כלכלי מרכזי, אך לא באופן מלא.