לינוקס | פילוסופיה
English: Linux

פילוסופיה

תוכנה חופשית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תוכנה חופשית
הלוגו של copyleft: חלק מהזכויות שמורות

לינוקס היא תוכנה חופשית – תוכנה שכל אחד יכול להשתמש בה, לשנותה ולהעתיק. כמו כן חלקים חשובים ממנה הם ברישיונות copyleft כגון רישיון GPL.

תאימות

לינוקס שואפת לתאימות עם מערכות הפעלה אחרות על ידי הרחבת תוכנות שרצות תחת לינוקס. לינוקס שואפת לתאימות עם הפצות נוספות של לינוקס ותוכנות של מערכות הפעלה אחרות. הסיבות לכך הן רבות. סיבה אחת, מנקודת מבט של תוכנה חופשית, התאימות מספקת את החירות הראשונה מתוך הארבע, על ידי נתינת חופש לבחור תוכנות וסוגי מידע ובאותו זמן לא להגביל את המשתמש כתוצאה מהבחירה. סיבה נוספת, מנקודת מבט מסחרית, היא שלינוקס היא מערכת הפעלה שנכנסה לשוק במצב נחות, המתחרה בזרם המיינסטרים של מערכות ההפעלה והיא לא יכולה להסתמך על יתרון המונופול. כדי שלינוקס תהיה נוחה למשתמשים בעלי ערך כלכלי, לינוקס חייבת לתקשר עם מערכות שהן לא לינוקס.

ההעדפה היא ל תקנים פתוחים, מפרטים ציבוריים ומידע שזמינים לכל דורש וחופשיים לשימוש, כשהמטרה היא להסיר את התלות במפרטים קבועים. כל זה נוגד את ה תקנים הסגורים, שהם או בעלי תיעוד עלוב או שהם לא מתועדים בכלל כלפי המשתמש, וקיומם לא מוסכם בין חברות מתחרות. כשקיימים תקנים לתקשורת, סוגי קבצים, ממשקי תוכנות יישומים (API's), הם תורמים להתקדמות ואימוץ לינוקס. בחלק מהמקרים, פרויקטים חופשיים מהווים דוגמה לשילוב התקנים הללו, כמו Apache HTTP Server והישום של מנהל החלונות X ב־ X.org.

דוגמאות נוספות לשילוב התקנים כוללים את מוזילה פיירפוקס שנצמד בקפידה להמלצות W3C[29], פרוטוקול התקשורת Jabber שיצר את הבסיס ל־ XMPP שמזוהה על ידי IETF בתחום המסרים המידיים, חבילות היישומים המשרדיים ליברה אופיס ו־KOffice שהביאו לאור את תקן OpenDocument. מערכות לינוקס דבקות בתקנים של POSIX , SUS, ISO ו־ANSI ככל האפשר, אף שנכון להיום רק הפצת לינוקס אחת עומדת בתקן POSIX.1[30][31][32].

בתחומים אחרים, אין תקנים רשמיים ואין ארגונים שינהלו אותם. לכן השוק מפוצל בין תכונות המנסות לשתף פעולה ככל שניתן לבין כאלו שמנסים ליצור בשוק תלות בתוכנה, או בכאלה שמשתמשים ב תקנים סגורים או ב פרוטוקולי תקשורת. הדוגמה הטובה ביותר לקטגוריה הראשונה היא מלחמת המסרים מידיים, שבה מנצחות תוכנות המסרים שמתחברות במקביל למספר שירותים כמו Kopete, Pidgin ו טריליאן. הקטגוריה השנייה מודגמת על ידי מיקרוסופט אופיס והשימוש הרחב בסוגי קבצים סגורים, ושימוש בפרוטוקול Server Message Block המאפשר לחלוק קבצים ומדפסות בין מחשבים שונים ברשת מחשבי חלונות.

במקרים כאלה שיתוף הפעולה מסתמך על הנדסה הפוכה, מה שדורש השקעה גדולה מצד המפתחים. המעמד החוקי של הנדסה הפוכה שונה בכל מדינה; בארצות הברית למשל פעולה זו עשויה להיות לא חוקית אך באירופה היא תחשב חוקית, כשהמטרה מוגבלת ליצירת תאימות. כיום כתוצאה מהנדסה הפוכה ליברה אופיס מסוגל לפתוח את רוב הקבצים בפורמט הקנייני של מיקרוסופט וורד (בעל סיומות doc וdocx), ו־Samba מאפשרת שיתוף מידע בין מערכות חלונות לבין מערכות שהן לא חלונות.

בעיה נוספת מעבר להנדסה הפוכה היא כאשר נדרשת תאימות לפרוטוקול או סוג קובץ שמחויב על ידי ניהול זכויות דיגיטלי או מחשוב אמין, מוגבל על ידי פטנטים או מוגבל על ידי החוק.

ניידות

לינוקס היא מערכת הפעלה ניידת, כזו שרצה על מגוון רחב מאוד של חומרה. לינוקס רצה על המגוון הגדול ביותר של ארכיטקטורות מחשבים – יותר מכל מערכת הפעלה אחרת[33]. אחת מהמטרות המקוריות של מערכת גנו הייתה ניידות, על אף שליבת הלינוקס תוכננה במקור עבור מעבדי Intel 80386, כעת היא תומכת בארכיטקטורות מחשבים רבות. לינוקס מסוגלת להריץ התקנים משובצי מחשב החל משרתים מרובי מעבדים, מחשבים אישיים, טלפונים סלולריים, שעונים, ממירים לטלוויזיה רב-ערוצית ועד מחשבי-על, יש לה דריסת רגל במחשבים אישיים ובמערכות הפעלה בשוק הארגוני.

קהילה

לינוקס מונעת בעיקר על ידי קהילת המפתחים והמשתמשים שלה. בצרפתית, משתמש לינוקס יכול להיקרא גם "לינוקסיאן" ("Linuxien"); ברוסית "לינוקסאויד" ("Linuxoid"); בעברית משתמשי לינוקס נקראים לינוקסאים. חלק ממפיצי הלינוקס מממנים ומפתחים את ההפצות שלהם על בסיס התנדבותי, דביאן היא אחת הידועות ביותר שפועלות בדרך כזאת. אחרים מתחזקים הפצה קהילתית של הגרסה המסחרית שלהם, כמו ש־Red Hat עושה עם פדורה.

בערים רבות ובאזורים רבים, ארגונים מקומיים הידועים כ"קבוצות משתמשי לינוקס" מנסים לקדם את לינוקס והרחבת התוכנה החופשית. הם מקיימים מפגשים ומספקים הדגמות, הכשרה, תמיכה תוכנית, והתקנת מערכת הפעלה למשתמשים חדשים. יש גם קהילות באינטרנט המנסות לספק תמיכה למפתחים ולמשתמשי לינוקס. לרוב הפצות הלינוקס ולפרויקטי הקוד הפתוח יש חדר צ'אט ברשת IRC הפופולרית שפתוחה לכל אחד עם לקוח IRC. פורומים באינטרנט הם דרך נוספת לתמיכה, דוגמה נוספת היא LinuxQuestions.org והפורומים של ג'נטו. לבסוף לכל פרויקט תוכנה חופשית מבוסס יש רשימת תפוצה, שבהן יהיה בדרך כלל נושא שיתייחס לשימוש או פיתוח עבור הרשימה. רשימות התפוצה של ליבת לינוקס היא רשימה גדולה שבה נעשה רוב פיתוח ליבת הלינוקס. GNU Savannah ,SourceForge וקרן התוכנה אפאצ'י מארחים פרויקטי קוד פתוח תוך שימוש בתוכנות שיתופיות.

קבוצות שמדווחות על חדשות (באנגלית: "newsgroups") עבור לינוקס זמינים דרך קבוצות הדיון של גוגל וגם דרך קוראי חדשות. יש גם מספר אתרי טכנולוגיה עם התמקדות בלינוקס. Linux Weekly News[34] הוא מאגר של חדשות הקשורות ללינוקס; Linux Journal[35] הוא מגזין ברשת שבו מפורסמים מאמרים הקשורים ללינוקס; Slashdot[36] הוא בלוג עם סיפורים על לינוקס ותוכנות קוד פתוח; ב־Groklaw[37] נסקרו לעומק הליכים משפטיים הקשורים ללינוקס; ויש עוד מאמרים הקשורים ללינוקס באתר של המוסד לתוכנה חופשית.

קהילות ישראליות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קהילת לינוקס בישראל

בישראל יש מספר קבוצות פעילות של משתמשי לינוקס. ביניהן:

  • חיפוקס – מועדון הלינוקס החיפאי. מקיים הרצאות ומפגשים קבועים על בסיס דו שבועי.

התמסחרות

לבסוף, אף על פי שלינוקס בדרך כלל זמינה בחינם, מספר תאגידים גדולים ביססו מודלים עסקיים שכוללים מכירה, תמיכה ותרומה בלינוקס ותוכנה חופשית. אלה כוללים את IBM, היולט פקארד, נובל, סאן מיקרוסיסטמס וRed Hat. הרישיון שלינוקס משתמש בו מפורש כמעודד התמסחרות; מערכת היחסים בין לינוקס לבין ספקים פרטיים יכולה להיראות כסימביוזה. המודל העסקי של ספקים מסחריים בדרך כלל תלוי בגביית כסף על תמיכה, במיוחד למשתמשים ארגוניים. מספר חברות המספקות הפצות לינוקס מסחריות במקביל לקהילתיות, מוסיפות תמיכה קניינית בחבילות וכלים לניהול מספר גבוה של התקנות או פישוט משימות ניהול.

ביקורת לגבי מימוש המודל המסחרי לפי מודל רישיונות קנייניים מקובל

מצידו השני של המטבע, הצלחת ההפצות המסחריות בחדירה לארגונים נסמכה במיוחד על הסכמים והבטחת תאימות נוקשה מול יצרניות החומרה והשרתים הנ"ל וחברות תוכנה כגון אורקל וSAP. בכך נתממש חששם של אנשי המוסד לתוכנה החופשית כי משתמשים רבים שאכן מכירים רק את הגילגול המסחרי של הפצות אלו, מקפידים להצמד רק לתצורת התוכנה והליבה שמסופקות על ידי החברה היוצרת את ההפצה. רבים מהמשתמשים אכן לא מודעים לאפשרות של שדרוג ותוספות חופשיות לליבה ורכיבי המערכת, או מקבלים ללא ביקורת הגבלות שימוש. הדוגמה הנפוצה היא דרישת רד האט להגביל את מספר ההתקנות לפי כמות "זכויות ההתקנה" שרכשת. הגבלות אלו סותרות את רוח המוסד לתוכנה חופשית ולכן מנומקות בנוסחים משפטיים לא שגרתיים.